< מִשְׁלֵי 26 >
כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
Jako sníh v létě, a jako déšť ve žni, tak nepřipadá na blázna čest.
כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
Jako vrabec přenáší se, a vlaštovice létá, tak zlořečení bez příčiny nedojde.
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
Bič na koně, uzda na osla, a kyj na hřbet blázna.
אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
Neodpovídej bláznu podlé bláznovství jeho, abys i ty jemu nebyl podobný.
ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
Odpověz bláznu podlé bláznovství jeho, aby sám u sebe nebyl moudrý.
מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
Jako by nohy osekal, bezpráví se dopouští ten, kdož svěřuje poselství bláznu.
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
Jakož nejednostejní jsou hnátové kulhavého, tak řeč v ústech bláznů.
כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
Jako vložiti kámen do praku, tak jest, když kdo ctí blázna.
חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
Trn, kterýž se dostává do rukou opilého, jest přísloví v ústech bláznů.
רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
Veliký pán stvořil všecko, a dává odplatu bláznu, i odměnu přestupníkům.
ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
Jakož pes navracuje se k vývratku svému, tak blázen opětuje bláznovství své.
ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
Spatřil-li bys člověka, an jest moudrý sám u sebe, naděje o bláznu lepší jest než o takovém.
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
Říká lenoch: Lev lítý jest na cestě, lev jest v ulici.
הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
Dvéře se obracejí na stežejích svých, a lenoch na lůži svém.
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
Schovává lenivý ruku svou za ňadra; těžko mu vztáhnouti ji k ústům svým.
חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
Moudřejší jest lenivý u sebe sám, nežli sedm odpovídajících s soudem.
מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
Psa za uši lapá, kdož odcházeje, hněvá se ne v své při.
כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
Jako nesmyslný vypouští jiskry a šípy smrtelné,
כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
Tak jest každý, kdož oklamává bližního, a říká: Zdaž jsem nežertoval?
באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
Když není drev, hasne oheň; tak když nebude klevetníka, utichne svár.
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
Uhel mrtvý k roznícení, a drva k ohni, tak člověk svárlivý k roznícení svady.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
Slova utrhače jako ubitých, ale však sstupují do vnitřností života.
כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
Stříbrná trůska roztažená po střepě jsou rtové protivní a srdce zlé.
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
Rty svými za jiného se staví ten, jenž nenávidí, ale u vnitřnosti své skládá lest.
כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
Když se ochotný ukáže řečí svou, nevěř mu; nebo sedmera ohavnost jest v srdci jeho.
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
Přikrývána bývá nenávist chytře, ale zlost její zjevena bývá v shromáždění.
כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
Kdo jámu kopá, do ní upadá, a kdo valí kámen, na něj se obrací.
לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
Člověk jazyka ošemetného v nenávisti má ponížené, a ústy úlisnými způsobuje pád.