מִשְׁלֵי 26

1 כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד

Jako sníh v létě, a jako déšť ve žni, tak nepřipadá na blázna čest.

2 כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא

Jako vrabec přenáší se, a vlaštovice létá, tak zlořečení bez příčiny nedojde.

3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים

Bič na koně, uzda na osla, a kyj na hřbet blázna.

4 אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה

Neodpovídej bláznu podlé bláznovství jeho, abys i ty jemu nebyl podobný.

5 ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו

Odpověz bláznu podlé bláznovství jeho, aby sám u sebe nebyl moudrý.

6 מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל

Jako by nohy osekal, bezpráví se dopouští ten, kdož svěřuje poselství bláznu.

7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים

Jakož nejednostejní jsou hnátové kulhavého, tak řeč v ústech bláznů.

8 כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד

Jako vložiti kámen do praku, tak jest, když kdo ctí blázna.

9 חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים

Trn, kterýž se dostává do rukou opilého, jest přísloví v ústech bláznů.

10 רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים

Veliký pán stvořil všecko, a dává odplatu bláznu, i odměnu přestupníkům.

11 ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו

Jakož pes navracuje se k vývratku svému, tak blázen opětuje bláznovství své.

12 ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו

Spatřil-li bys člověka, an jest moudrý sám u sebe, naděje o bláznu lepší jest než o takovém.

13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות

Říká lenoch: Lev lítý jest na cestě, lev jest v ulici.

14 הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו

Dvéře se obracejí na stežejích svých, a lenoch na lůži svém.

15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו

Schovává lenivý ruku svou za ňadra; těžko mu vztáhnouti ji k ústům svým.

16 חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם

Moudřejší jest lenivý u sebe sám, nežli sedm odpovídajících s soudem.

17 מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו

Psa za uši lapá, kdož odcházeje, hněvá se ne v své při.

18 כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות

Jako nesmyslný vypouští jiskry a šípy smrtelné,

19 כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני

Tak jest každý, kdož oklamává bližního, a říká: Zdaž jsem nežertoval?

20 באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון

Když není drev, hasne oheň; tak když nebude klevetníka, utichne svár.

21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב

Uhel mrtvý k roznícení, a drva k ohni, tak člověk svárlivý k roznícení svady.

22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן

Slova utrhače jako ubitých, ale však sstupují do vnitřností života.

23 כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע

Stříbrná trůska roztažená po střepě jsou rtové protivní a srdce zlé.

24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה

Rty svými za jiného se staví ten, jenž nenávidí, ale u vnitřnosti své skládá lest.

25 כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו

Když se ochotný ukáže řečí svou, nevěř mu; nebo sedmera ohavnost jest v srdci jeho.

26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל

Přikrývána bývá nenávist chytře, ale zlost její zjevena bývá v shromáždění.

27 כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב

Kdo jámu kopá, do ní upadá, a kdo valí kámen, na něj se obrací.

28 לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה

Člověk jazyka ošemetného v nenávisti má ponížené, a ústy úlisnými způsobuje pád.