מִשְׁלֵי 25

1 גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה

גַּם־אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי ׀ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃

2 כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר

כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָֽר׃

3 שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר

שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵֽקֶר׃

4 הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי

הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּֽלִי׃

5 הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו

הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי־מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאֽוֹ׃

6 אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד

אַל־תִּתְהַדַּר לִפְנֵי־מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃

7 כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך

כִּי טוֹב אֲמׇר־לְךָ עֲֽלֵה ־ הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶֽיךָ׃

8 אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך

אַל־תֵּצֵא לָרִב מַהֵר פֶּן מַה־תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶֽךָ׃

9 ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל

רִיבְךָ רִיב אֶת־רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל־תְּגָֽל׃

10 פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב

פֶּֽן־יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשֽׁוּב׃

11 תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו

תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל־אׇפְנָֽיו׃

12 נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת

נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי־כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל־אֹזֶן שֹׁמָֽעַת׃

13 כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב

כְּצִנַּת־שֶׁלֶג ׀ בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִֽׁיב׃

14 נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר

נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר׃

15 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם

בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבׇּר־גָּֽרֶם׃

16 דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו

דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן־תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתֽוֹ׃

17 הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך

הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן־יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶֽךָ׃

18 מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר

מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָֽׁקֶר׃

19 שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה

שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָֽה׃

20 מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע

מַעֲדֶה־בֶּגֶד ׀ בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל־נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב־רָֽע׃

21 אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים

אִם־רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָֽיִם׃

22 כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך

כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ וַיהֹוָה יְשַׁלֶּם־לָֽךְ׃

23 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר

רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵֽל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָֽתֶר׃

24 טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר

טוֹב שֶׁבֶת עַל־פִּנַּת־גָּג מֵאֵשֶׁת (מדונים) [מִדְיָנִים] וּבֵית חָֽבֶר׃

25 מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק

מַיִם קָרִים עַל־נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָֽק׃

26 מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע

מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מׇשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵֽי־רָשָֽׁע׃

27 אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד

אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא־טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבֽוֹד׃

28 עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו

עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחֽוֹ׃