מִשְׁלֵי 25
| גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה | 1 |
Ce sont ici aussi des proverbes de Salomon, que les gens d’Ézéchias, roi de Juda, ont transcrits:
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר | 2 |
La gloire de Dieu est de cacher une chose, et la gloire des rois est de sonder une chose.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר | 3 |
Les cieux en hauteur, et la terre en profondeur, et le cœur des rois, on ne peut les sonder.
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי | 4 |
Ôte de l’argent les scories, et il en sortira un vase pour l’orfèvre;
| הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו | 5 |
ôte le méchant de devant le roi, et son trône sera affermi par la justice.
| אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד | 6 |
Ne fais pas le magnifique devant le roi, et ne te tiens pas à la place des grands;
| כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך | 7 |
car il vaut mieux qu’on te dise: Monte ici, que si l’on t’abaissait devant le prince que tes yeux voient.
| אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך | 8 |
Ne sors pas à la hâte pour contester, de peur [que tu ne saches] que faire à la fin, lorsque ton prochain t’aura rendu confus.
| ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל | 9 |
Plaide ta cause avec ton prochain, et ne révèle pas le secret d’autrui,
| פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב | 10 |
de peur que celui qui l’écoute ne te fasse honte, et que ton opprobre ne se retire pas.
| תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו | 11 |
Des pommes d’or incrustées d’argent, c’est la parole dite à propos.
| נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת | 12 |
Un anneau d’or et un joyau d’or fin, tel est, pour l’oreille qui écoute, celui qui reprend sagement.
| כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב | 13 |
La fraîcheur de la neige au temps de la moisson, tel est le messager fidèle pour ceux qui l’envoient: il restaure l’âme de son maître.
| נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר | 14 |
Les nuages et le vent, et point de pluie, tel est celui qui se glorifie faussement d’un présent.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם | 15 |
Par la lenteur à la colère un prince est gagné, et la langue douce brise les os.
| דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו | 16 |
As-tu trouvé du miel, manges-en ce qu’il t’en faut, de peur que tu n’en sois repu et que tu ne le vomisses.
| הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך | 17 |
Mets rarement ton pied dans la maison de ton prochain, de peur qu’il ne soit rassasié de toi et qu’il ne te haïsse.
| מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר | 18 |
L’homme qui rend un faux témoignage contre son prochain est un marteau, et une épée, et une flèche aiguë.
| שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה | 19 |
La confiance en un perfide, au jour de la détresse, est une dent cassée et un pied chancelant.
| מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע | 20 |
[Comme] celui qui ôte son vêtement en un jour de froid, [comme] du vinaigre sur le nitre, tel est celui qui chante des chansons à un cœur affligé.
| אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים | 21 |
Si celui qui te hait a faim, donne-lui du pain à manger, et, s’il a soif, donne-lui de l’eau à boire;
| כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך | 22 |
car tu entasseras des charbons ardents sur sa tête, et l’Éternel te le rendra.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר | 23 |
Le vent du nord enfante les averses; et les visages indignés, une langue [qui médit] en secret.
| טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר | 24 |
Mieux vaut habiter sur le coin d’un toit, que [d’avoir] une femme querelleuse et une maison en commun.
| מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק | 25 |
Les bonnes nouvelles d’un pays éloigné sont de l’eau fraîche pour une âme altérée.
| מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע | 26 |
Le juste qui chancelle devant le méchant est une fontaine trouble et une source corrompue.
| אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד | 27 |
Manger beaucoup de miel n’est pas bon, et s’occuper de sa propre gloire n’est pas la gloire.
| עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו | 28 |
L’homme qui ne gouverne pas son esprit est une ville en ruine, sans murailles.
