מִשְׁלֵי 25
| גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה | 1 |
Also these ben the Parablis of Salomon, whiche the men of Ezechie, kyng of Juda, translatiden.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר | 2 |
The glorie of God is to hele a word; and the glorie of kyngis is to seke out a word.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר | 3 |
Heuene aboue, and the erthe bynethe, and the herte of kyngis is vnserchable.
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי | 4 |
Do thou a wei rust fro siluer, and a ful cleene vessel schal go out.
| הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו | 5 |
Do thou awei vnpite fro the cheer of the kyng, and his trone schal be maad stidfast bi riytfulnesse.
| אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד | 6 |
Appere thou not gloriouse bifore the kyng, and stonde thou not in the place of grete men.
| כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך | 7 |
For it is betere, that it be seid to thee, Stie thou hidur, than that thou be maad low bifore the prince.
| אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך | 8 |
Brynge thou not forth soone tho thingis in strijf, whiche thin iyen sien; lest aftirward thou maist not amende, whanne thou hast maad thi frend vnhonest.
| ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל | 9 |
Trete thi cause with thi frend, and schewe thou not priuyte to a straunge man;
| פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב | 10 |
lest perauenture he haue ioye of thi fal, whanne he hath herde, and ceesse not to do schenschipe to thee. Grace and frenschip delyueren, whiche kepe thou to thee, that thou be not maad repreuable.
| תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו | 11 |
A goldun pomel in beddis of siluer is he, that spekith a word in his time.
| נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת | 12 |
A goldun eere ryng, and a schinynge peerle is he, that repreueth a wijs man, and an eere obeiynge.
| כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב | 13 |
As the coold of snow in the dai of heruest, so a feithful messanger to hym that sente `thilke messanger, makith his soule to haue reste.
| נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר | 14 |
A cloude and wind, and reyn not suynge, is a gloriouse man, and not fillynge biheestis.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם | 15 |
A prince schal be maad soft bi pacience; and a soft tunge schal breke hardnesse.
| דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו | 16 |
Thou hast founde hony, ete thou that that suffisith to thee; lest perauenture thou be fillid, and brake it out.
| הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך | 17 |
Withdrawe thi foot fro the hous of thi neiybore; lest sum tyme he be fillid, and hate thee.
| מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר | 18 |
A dart, and a swerd, and a scharp arowe, a man that spekith fals witnessing ayens his neiybore.
| שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה | 19 |
A rotun tooth, and a feynt foot is he, that hopith on an vnfeithful man in the dai of angwisch,
| מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע | 20 |
and leesith his mentil in the dai of coold. Vynegre in a vessel of salt is he, that singith songis to the worste herte. As a mouyte noieth a cloth, and a worm noieth a tree, so the sorewe of a man noieth the herte.
| אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים | 21 |
If thin enemy hungrith, feede thou him; if he thirstith, yyue thou watir to hym to drinke;
| כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך | 22 |
for thou schalt gadere togidere coolis on his heed; and the Lord schal yelde to thee.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר | 23 |
The north wind scatereth reynes; and a sorewful face distrieth a tunge bacbitinge.
| טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר | 24 |
It is betere to sitte in the corner of an hous without roof, than with a womman ful of chidyng, and in a comyn hous.
| מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק | 25 |
Coold watir to a thirsti man; and a good messanger fro a fer lond.
| מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע | 26 |
A welle disturblid with foot, and a veyne brokun, a iust man fallinge bifore a wickid man.
| אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד | 27 |
As it is not good to hym that etith myche hony; so he that is a serchere of maieste, schal be put doun fro glorie.
| עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו | 28 |
As a citee opyn, and with out cumpas of wallis; so is a man that mai not refreyne his spirit in speking.
