< מִשְׁלֵי 25 >
גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה | 1 |
These also, are proverbs of Solomon, —which the men of Hezekiah king of Judah transcribed.
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר | 2 |
The glory of God, is to conceal a thing, but, the glory of kings, is to search out a thing.
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר | 3 |
The heavens for height, and the earth for depth, but, the heart of kings, cannot be searched.
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי | 4 |
Remove the dross from the silver, and there cometh forth, to the refiner, a vessel:
הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו | 5 |
Remove a lawless man from before the king, that his throne, may be established in righteousness.
אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד | 6 |
Do not honour thyself before a king, nor, in the place of great men, do thou stand;
כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך | 7 |
For better it be said to thee, Come up hither, —than that thou be put lower down before a noble, whom thine own eyes, have beheld.
אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך | 8 |
Do not go forth to strive in haste, —lest [thou know not] what to do in the latter end thereof, when thy neighbour, hath put thee to shame.
ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל | 9 |
Thy contention, urge thou with thy neighbour, and, the secret of another, do not reveal:
פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב | 10 |
Lest he that heareth expose thee, and, the report concerning thee, turn not away.
תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו | 11 |
Golden fruit in figured silver baskets, is a word spoken on fitting occasion.
נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת | 12 |
A ring of gold, and a vessel of precious metal, is a wise reprover, on a hearing ear.
כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב | 13 |
As the cold of snow in the day of harvest, is a faithful messenger to them who send him, —when, the life of his masters, he restoreth.
נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר | 14 |
Clouds and wind, when rain there is none, is the man who boasteth himself of a pretended gift.
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם | 15 |
By long patience, is a judge persuaded, and, a soft tongue, breaketh the bone.
דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו | 16 |
Honey having found, eat to suffice thee, lest thou loathe it, and vomit it forth.
הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך | 17 |
Withhold thy foot from the house of thy neighbour, —lest he be weary of thee, and hate thee.
מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר | 18 |
A hammer and a sword, and a sharpened arrow, is a man becoming a false witness against his neighbour.
שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה | 19 |
A broken tooth and a faltering foot, is confidence in the treacherous, in the day of danger.
מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע | 20 |
As splendour of dress on a cold day—vinegar upon nitre, so is a singer with songs, unto a sad heart.
אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים | 21 |
If he that hateth thee hunger, give him bread to eat, and, if he be thirsty, give him water to drink;
כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך | 22 |
For, burning coals, shalt thou be heaping upon his head, —and, Yahweh, will repay thee.
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר | 23 |
A north wind, bringeth forth rain, and, a face stirred with indignation, a secretive tongue.
טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר | 24 |
Better to dwell on the corner of the roof, than a quarrelsome wife, and a house in common.
מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק | 25 |
As cold water to a thirsty soul, so is a good report from a far country.
מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע | 26 |
A fountain fouled, a spring spoiled, is a righteous man tottering before one who is lawless.
אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד | 27 |
To eat honey in abundance, is not good, nor is, searching out their own honour, an honourable thing.
עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו | 28 |
A city broken down without a wall, is a man who hath no control over his own spirit.