מִשְׁלֵי 25
| גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה | 1 |
These are also proverbs of Solomon, that men of Hezekiah king of Judah transcribed:
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר | 2 |
The glory of God [is] to hide a thing, And the glory of kings [is] to search out a matter.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר | 3 |
The heavens for height, and the earth for depth, And the heart of kings—[are] unsearchable.
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי | 4 |
Take away dross from silver, And a vessel goes forth for the refiner,
| הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו | 5 |
Take away the wicked before a king, And his throne is established in righteousness.
| אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד | 6 |
Do not honor yourself before a king, And do not stand in the place of the great.
| כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך | 7 |
For better [that] he has said to you, “Come up here,” Than [that] he humbles you before a noble, Whom your eyes have seen.
| אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך | 8 |
Do not go forth to strive, hurry, turn, What do you do in its latter end, When your neighbor causes you to blush?
| ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל | 9 |
Plead your cause with your neighbor, And do not reveal the secret counsel of another,
| פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב | 10 |
Lest the hearer put you to shame, And your evil report not turn back.
| תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו | 11 |
Apples of gold in imagery of silver, [Is] the word spoken at its fit times.
| נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת | 12 |
A ring of gold, and an ornament of pure gold, [Is] the wise reprover to an attentive ear.
| כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב | 13 |
As a vessel of snow in a day of harvest, [So is] a faithful ambassador to those sending him, And he refreshes the soul of his masters.
| נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר | 14 |
Clouds and wind without rain, [Is] a man boasting himself in a false gift.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם | 15 |
A ruler is persuaded by long-suffering, And a soft tongue breaks a bone.
| דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו | 16 |
You have found honey—eat your sufficiency, Lest you are satiated [with] it, and have vomited it.
| הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך | 17 |
Withdraw your foot from your neighbor’s house, Lest he is satiated [with] you, and has hated you.
| מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר | 18 |
A maul, and a sword, and a sharp arrow, [Is] the man testifying a false testimony against his neighbor.
| שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה | 19 |
A bad tooth, and a tottering foot, [Is] the confidence of the treacherous in a day of adversity.
| מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע | 20 |
Whoever is taking away a garment in a cold day, [Is as] vinegar on natron, And a singer of songs on a sad heart.
| אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים | 21 |
If he who is hating you hungers, cause him to eat bread, And if he thirsts, cause him to drink water.
| כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך | 22 |
For you are putting coals on his head, And YHWH gives repayment to you.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר | 23 |
A north wind brings forth rain, And a secret tongue—indignant faces.
| טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר | 24 |
Better to sit on a corner of a roof, Than [with] a woman of contentions, and a house of company.
| מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק | 25 |
[As] cold waters for a weary soul, So [is] a good report from a far country.
| מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע | 26 |
A spring troubled, and a fountain corrupt, [Is] the righteous falling before the wicked.
| אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד | 27 |
The eating of much honey is not good, Nor a searching out of one’s own honor—honor.
| עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו | 28 |
A city broken down without walls, [Is] a man without restraint over his spirit!
