< מִשְׁלֵי 25 >
גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה | 1 |
These are also parables of Solomon, which the men of Ezechias king of Juda copied out.
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר | 2 |
It is the glory of God to conceal the word, and the glory of kings to search out the speech.
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר | 3 |
The heaven above, and the earth beneath, and the heart of kings is unsearchable.
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי | 4 |
Take away the rust from silver, and there shall come forth a most pure vessel:
הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו | 5 |
Take away wickedness from the face of the king, and his throne shall be established with justice.
אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד | 6 |
Appear not glorious before the king, and stand not in the place of great men.
כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך | 7 |
For it is better that it should be said to thee: Come up hither; than that thou shouldst be humbled before the prince.
אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך | 8 |
The things which thy eyes have seen, utter not hastily in a quarrel: lest afterward thou mayst not be able to make amends, when thou hast dishonoured thy friend.
ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל | 9 |
Treat thy cause with thy friend, and discover not the secret to a stranger:
פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב | 10 |
Lest he insult over thee, when he hath heard it, and cease not to upbraid thee. Grace and friendship deliver a man: keep these for thyself, lest thou fall under reproach.
תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו | 11 |
To speak a word in due time, is like apples of gold on beds of silver.
נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת | 12 |
As an earring of gold and a bright pearl, so is he that reproveth the wise, and the obedient ear.
כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב | 13 |
As the cold of snow in the time of harvest, so is a faithful messenger to him that sent him, for he refresheth his soul.
נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר | 14 |
As clouds, and wind, when no rain followeth, so is the man that boasteth, and doth not fulfill his promises.
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם | 15 |
By patience a prince shall be appeased, and a soft tongue shall break hardness.
דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו | 16 |
Thou hast found honey, eat what is sufficient for thee, lest being glutted therewith thou vomit it up.
הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך | 17 |
Withdraw thy foot from the house of thy neighbour, lest having his fill he hate thee.
מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר | 18 |
A man that beareth false witness against his neighbour, is like a dart and a sword and a sharp arrow.
שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה | 19 |
To trust to an unfaithful man in the time of trouble, is like a rotten tooth, and weary foot,
מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע | 20 |
And one that looseth his garment in cold weather. As vinegar upon nitre, so is he that singeth songs to a very evil heart. As a moth doth by a garment, and a worm by the wood: so the sadness of a man consumeth the heart.
אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים | 21 |
If thy enemy be hungry, give him to eat: if he thirst, give him water to drink:
כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך | 22 |
For thou shalt heap hot coals upon his head, and the Lord will reward thee.
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר | 23 |
The north wind driveth away rain, as doth a sad countenance a backbiting tongue.
טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר | 24 |
It is better to sit in a corner of the housetop, than with a brawling woman, and in a common house.
מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק | 25 |
As cold water to a thirsty soul, so is good tidings from a far country.
מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע | 26 |
A just man falling down before the wicked, is as a fountain troubled with the foot, and a corrupted spring.
אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד | 27 |
As it is not good for a man to eat much honey, so he that is a searcher of majesty, shall be overwhelmed by glory.
עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו | 28 |
As a city that lieth open and is not compassed with walls, so is a man that cannot refrain his own spirit in speaking.