< מִשְׁלֵי 25 >
גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה | 1 |
These are also proverbs of Solomon, which the men of Hezekiah king of Judah transcribed.
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר | 2 |
It is the glory of God to conceal a thing; but the glory of kings is to search out a thing.
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר | 3 |
The heavens for height, and the earth for depth, and the heart of kings is unsearchable.
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי | 4 |
Take away the dross from the silver, and there cometh forth a vessel for the refiner:
הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו | 5 |
take away the wicked from before the king, and his throne shall be established in righteousness.
אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד | 6 |
Put not thyself forward in the presence of the king, and stand not in the place of the great;
כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך | 7 |
for better it is that it be said unto thee, Come up hither, than that thou shouldest be put lower in the presence of the prince whom thine eyes see.
אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך | 8 |
Go not forth hastily to strive, lest [thou know not] what to do in the end thereof, when thy neighbour hath put thee to shame.
ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל | 9 |
Debate thy cause with thy neighbour, but reveal not the secret of another;
פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב | 10 |
lest he that heareth [it] disgrace thee, and thine evil report turn not away.
תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו | 11 |
[As] apples of gold in pictures of silver, is a word spoken in season.
נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת | 12 |
An ear-ring of gold, and an ornament of fine gold, is a wise reprover upon an attentive ear.
כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב | 13 |
As the cold of snow in the time of harvest, [so] is a faithful messenger to them that send him: for he refresheth the soul of his masters.
נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר | 14 |
Clouds and wind without rain, [so] is a man that boasteth himself of a false gift.
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם | 15 |
By long forbearing is a ruler persuaded, and a soft tongue breaketh the bone.
דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו | 16 |
Hast thou found honey? Eat so much as is sufficient for thee, lest thou be surfeited therewith, and vomit it.
הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך | 17 |
Let thy foot be seldom in thy neighbour's house; lest he be weary of thee and hate thee.
מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר | 18 |
A maul, and a sword, and a sharp arrow, is a man that beareth false witness against his neighbour.
שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה | 19 |
A broken tooth, and a tottering foot, is confidence in an unfaithful [man] in the day of trouble.
מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע | 20 |
[As] he that taketh off a garment in cold weather, [and as] vinegar upon nitre, so is he that singeth songs to a sad heart.
אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים | 21 |
If thine enemy be hungry, give him bread to eat; and if he be thirsty, give him water to drink:
כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך | 22 |
for thou shalt heap coals of fire upon his head, and Jehovah shall reward thee.
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר | 23 |
The north wind bringeth forth rain, and the angry countenance a backbiting tongue.
טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר | 24 |
It is better to dwell in a corner of the housetop, than with a contentious woman, and a house in common.
מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק | 25 |
[As] cold waters to a thirsty soul, so is good news from a far country.
מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע | 26 |
A troubled fountain, and a defiled well, is a righteous [man] that giveth way before the wicked.
אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד | 27 |
It is not good to eat much honey; and to search into weighty matters is [itself] a weight.
עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו | 28 |
He that hath no rule over his own spirit is [as] a city broken down, without walls.