מִשְׁלֵי 25
| גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה | 1 |
Disse ere ogsaa Salomos Ordsprog, hvilke Judas Konge, Ezekias's Mænd have samlet.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר | 2 |
Det er Guds Ære at skjule en Ting, men det er Kongers Ære at ransage en Ting.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר | 3 |
Himmelen i Højhed og Jorden i Dybde og Kongers Hjerte ere uransagelige.
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי | 4 |
Man borttog Slaggerne fra Sølvet, saa fik Guldsmeden et Kar ud deraf;
| הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו | 5 |
man borttage den ugudelige, som er for Kongens Ansigt, saa skal hans Trone befæstes ved Retfærdighed.
| אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד | 6 |
Bram ikke for Kongens Ansigt, og stil dig ikke paa de mægtiges Sted!
| כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך | 7 |
Thi det er bedre, at man siger til dig: Stig her op! end at man skal sætte dig ned for en Fyrstes Ansigt, som dine Øjne have set.
| אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך | 8 |
Gak ikke hastelig ud for at trætte, at du ikke skal begaa noget som helst paa det sidste, naar din Næste har beskæmmet dig.
| ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל | 9 |
Før din Sag imod din Næste; men aabenbar ikke en andens Hemmelighed,
| פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב | 10 |
paa det den, som det hører, ikke skal forhaane dig, og dit onde Rygte ikke vige fra dig.
| תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו | 11 |
Som Guldæbler i Sølvskaaler af udgravet Arbejde er det Ord, som tales i rette Tid.
| נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת | 12 |
Som et gyldent Smykke og en kostbar Prydelse vil den, som irettesætter viselig, være for det Øre, som hører efter.
| כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב | 13 |
Som Sneens Kølighed paa en Høstdag er et trofast Bud for dem, som sende ham, og han vederkvæger sine Herrers Sjæl.
| נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר | 14 |
Som Taage og Vejr uden Regn er den Mand, som praler med at ville give, men skuffer.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם | 15 |
Ved Langmodighed overtales en Fyrste, og en blød. Tunge sønderbryder Ben.
| דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו | 16 |
Har du fundet Honning, saa spis til din Nødtørft, at du ej skal mættes af den og udspy den.
| הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך | 17 |
Lad din Fod sjælden komme i din Vens Hus, at han ej skal blive ked af dig og hade dig.
| מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר | 18 |
Som en Hammer og et Sværd og en hvas Pil er den Mand, som siger falsk Vidnesbyrd imod sin Næste.
| שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה | 19 |
Som en skør Tand og en Fod, der snubler, er Tillid til den troløse paa Nødens Dag.
| מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע | 20 |
Som den, der aflægger Klæderne den Dag, det er koldt, som Eddike paa Salpeter, saa er den, som synger Sange for et bedrøvet Hjerte.
| אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים | 21 |
Dersom din Fjende hungrer, giv ham Brød at æde; og dersom han tørster, giv ham Vand at drikke;
| כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך | 22 |
thi du skal samle Gløder paa hans Hoved, og Herren skal betale dig det.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר | 23 |
Nordenvejret føder Regn og den Tunge, som taler i Skjul, et vredt Ansigt.
| טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר | 24 |
Det er bedre at bo i Hjørnet paa et Tag end hos en trættekær Kvinde og i Hus sammen.
| מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק | 25 |
Som koldt Vand for en træt Sjæl, saa er et godt Budskab fra et langt fraliggende Land.
| מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע | 26 |
Som en plumret Kilde og en fordærvet Brønd er den retfærdige, som snubler for en ugudelig.
| אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד | 27 |
At æde megen Honning er ikke godt; ej heller er det en Ære, naar Folk ransage deres egen Ære.
| עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו | 28 |
Som en gennembrudt Stad uden Mur, saa er en Mand, som ikke kan tvinge sin Aand.
