< מִשְׁלֵי 25 >

גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה 1
Jaké i tato jsou přísloví Šalomounova, kteráž shromáždili muži Ezechiáše, krále Judského:
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר 2
Sláva Boží jest skrývati věc, ale sláva králů zpytovati věc.
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר 3
Vysokosti nebes, a hlubokosti země, a srdce králů není žádného vystižení.
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי 4
Jako když bys odjal trůsku od stříbra, ukáže se slevači nádoba čistá:
הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו 5
Tak když odejmeš bezbožného od oblíčeje králova, tedy utvrzen bude v spravedlnosti trůn jeho.
אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד 6
Nestavěj se za znamenitého před králem, a na místě velikých nestůj.
כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך 7
Nebo lépe jest, aťby řečeno bylo: Vstup sem, nežli abys snížen byl před knížetem; což vídávají oči tvé.
אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך 8
Nevcházej v svár kvapně, tak abys naposledy něčeho se nedopustil, kdyby tě zahanbil bližní tvůj.
ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל 9
Srovnej při svou s bližním svým, a tajné věci jiného nevyjevuj,
פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב 10
Aťby lehkosti neučinil ten, kdož by to slyšel, až by i zlá pověst tvá nemohla jíti nazpět.
תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו 11
Jablka zlatá s řezbami stříbrnými jest slovo propověděné případně.
נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת 12
Náušnice zlatá a ozdoba z ryzího zlata jest trestatel moudrý u toho, jenž poslouchá.
כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב 13
Jako studenost sněžná v čas žně, tak jest posel věrný těm, kteříž jej posílají; nebo duši pánů svých očerstvuje.
נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר 14
Jako oblakové a vítr bez deště, tak člověk, kterýž se chlubí darem lživým.
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם 15
Snášelivostí nakloněn bývá vývoda, a jazyk měkký láme kosti.
דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו 16
Nalezneš-li med, jez, pokudž by dosti bylo tobě, abys snad nasycen jsa jím, nevyvrátil ho.
הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך 17
Zdržuj nohu svou od domu bližního svého, aby syt jsa tebe, neměl tě v nenávisti.
מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר 18
Kladivo a meč a střela ostrá jest každý, kdož mluví falešné svědectví proti bližnímu svému.
שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה 19
Zub vylomený a noha vytknutá jest doufání v převráceném v den úzkosti.
מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע 20
Jako ten, kdož svláčí oděv v čas zimy, a ocet lije k sanitru, tak kdož zpívá písničky srdci smutnému.
אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים 21
Jestliže by lačněl ten, jenž tě nenávidí, nakrm jej chlebem, a žíznil-li by, napoj jej vodou.
כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך 22
Nebo uhlí řeřavé shromáždíš na hlavu jeho, a Hospodin odplatí tobě.
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר 23
Vítr půlnoční zplozuje déšť, a tvář hněvivá jazyk tajně utrhající.
טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר 24
Lépe jest bydliti v koutě na střeše, nežli s ženou svárlivou v domě společném.
מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק 25
Voda studená duši ustalé jest novina dobrá z země daleké.
מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע 26
Studnice nohami zakalená a pramen zkažený jest spravedlivý z místa svého před bezbožným vystrčený.
אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד 27
Jísti mnoho medu není dobře; tak zpytování slávy jejich není slavné.
עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו 28
Město rozbořené beze zdi jest muž, kterýž nemá moci nad duchem svým.

< מִשְׁלֵי 25 >