מִשְׁלֵי 24

1 אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם

Mma wʼani mmerɛ amumuyɛfoɔ, mfa wo ho mmɔ wɔn;

2 כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה

Ɛfiri sɛ, wɔn akoma dwene atirimuɔdensɛm ho, na wɔn ano ka deɛ ɛde basabasayɛ ba ho asɛm.

3 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן

Wɔde nyansa na ɛsi efie, na nhunumu mu na wɔma ɛtim;

4 ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים

ɛnam nimdeɛ so na wɔnya ademudeɛ a ɛho yɛ na na ɛyɛ fɛ hyehyɛ nʼadan mu.

5 גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח

Onyansafoɔ wɔ tumi a ɛso, na onimdefoɔ nyini ahoɔden mu;

6 כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ

deɛ ɔretu sa hia akwankyerɛ, deɛ ɔrepɛ nkonimdie no hia afotufoɔ pii.

7 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו

Nyansa wɔ akyiri dodo ma ɔkwasea; wɔ apono ano dwabɔ mu no ɔnni hwee ka.

8 מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו

Onipa ɔbɔ pɔ bɔne no wɔbɛfrɛ no ɔkɔtwebrɛfoɔ.

9 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ

Ogyimifoɔ nhyehyɛeɛ yɛ bɔne, nnipa kyiri ɔfɛdifoɔ.

10 התרפית ביום צרה-- צר כחכה

Sɛ wʼabamu go wɔ ɔhaw mu a, na wʼahoɔden sua!

11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך

Gye wɔn a wɔde wɔn rekɔ akɔkum wɔn no nkwa; na sianka wɔn a wɔtɔ ntintan kɔ akumiiɛ.

12 כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו

Sɛ woka sɛ, “Na yɛnnim yei ho hwee a,” deɛ ɔkari akoma hwɛ no nhunu anaa? Deɛ ɔbɔ wo nkwa ho ban no nnim anaa? Ɔrentua deɛ obiara ayɛ so ka anaa?

13 אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך

Me ba, di ɛwoɔ, ɛfiri sɛ ɛyɛ; ɛwokyɛm mu woɔ yɛ wʼanomu dɛ.

14 כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת

Hunu nso sɛ nyansa yɛ wo kra dɛ; sɛ wonya a, wowɔ anidasoɔ ma daakye, na wʼanidasoɔ renyɛ kwa.

15 אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו

Nkɔtɛ ɔteneneeni fie sɛ ɔkwanmukafoɔ, na ɛnkɔto nhyɛ nʼatenaeɛ so,

16 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה

Ɛwom sɛ ɔteneneeni hwe ase mpɛn nson deɛ, nanso ɔsɔre bio, na amumuyɛfoɔ deɛ, amanehunu baako ma wɔhwe ase.

17 בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך

Sɛ wo ɔtamfoɔ hwe ase a mma ɛnyɛ wo dɛ; na sɛ ɔsunti a mma wʼakoma nni ahurisie,

18 פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו

ɛfiri sɛ Awurade bɛhunu wʼadwene na ɔrempɛ na ɔbɛyi nʼabufuhyeɛ afiri ne so.

19 אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים

Ɛnha wo ho wɔ abɔnefoɔ enti na ɛmma wʼani mmere amumuyɛfoɔ nso,

20 כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך

ɛfiri sɛ, ɔbɔnefoɔ nni anidasoɔ biara daakye, na wɔbɛdum amumuyɛfoɔ kanea.

21 ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב

Me ba, suro Awurade ne ɔhene, na mfa wo ho mmɔ adɔnyɛfoɔ ho,

22 כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע

ɛfiri sɛ saa baanu yi de ɔsɛeɛ bɛba wɔn so mpofirim, na hwan na ɔnim amanehunu ko a wɔbɛtumi de aba?

23 גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב

Yeinom nso yɛ anyansafoɔ Nsɛnka: Atemmuo a animhwɛ wɔ mu no nyɛ:

24 אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים

Obiara a ɔbɛka akyerɛ deɛ ɔdi fɔ sɛ, “Wo ho nni asɛm” no nnipa bɛdome no na amanaman remmɔ no din pa.

25 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב

Na wɔn a wɔbu afɔdifoɔ fɔ no ɛbɛsi wɔn yie, na nhyira bɛba wɔn so.

26 שפתים ישק משיב דברים נכחים

Mmuaeɛ pa te sɛ mfeano.

27 הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך

Wie wo mfikyidwuma na siesie wo mfuo; ɛno akyi, si wo fie.

28 אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך

Nni adanseɛ ntia ɔyɔnko a ɔnyɛɛ wo hwee, na mfa wʼano nnaadaa.

29 אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו

Nka sɛ, “Deɛ wayɛ me no me nso mɛyɛ no bi; deɛ ɔyɛeɛ no metua ne so ka.”

30 על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב

Menante faa onihafoɔ afuo ho twaa mu wɔ deɛ ɔnni adwene bobefuo nso ho;

31 והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה

nkasɛɛ afu wɔ baabiara, wira afu akata asase no so, na aboɔ afasuo no nso abubu.

32 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר

Mede mʼadwene kɔɔ deɛ mehunuiɛ no so na mesuaa biribi firii mu:

33 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב

nna kakra, nkotɔ kakra, nsa a woabobɔ de rehome kakra,

34 ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן

bɛma ohia aba wo so sɛ ɔkwanmukafoɔ na nneɛma ho nna bɛba wo so sɛ obi a ɔkura akodeɛ. Na ohia bɛto akyere wo sɛ ɔkwanmukafoɔ; ahokyere bɛtoa wo sɛ ɔkorɔmfoɔ.