< מִשְׁלֵי 24 >

אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם 1
Misunn ikkje vonde menneskje, og hav ikkje hug til å vera med deim.
כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה 2
For hjarta deira tenkjer på vald, og um ulukka talar lipporne deira.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן 3
Med visdom byggjer ein hus, og med vit grunngfester ein det,
ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים 4
og med kunnskap fær ein romi fulle av alle slag dyre og gilde ting.
גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח 5
Ein vis mann er sterk, og ein kunnig er veldug i kraft.
כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ 6
Klok styring skal du bruka når du fører krig, hev du mange rådvise menn gjeng det godt.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו 7
Visdom heng for høgt for fåmingen, i porten let han ikkje upp sin munn.
מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו 8
Den som tenkjer på å gjere vondt, honom kallar me ein fuling.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ 9
Synd er dårskaps råd, og spottaren er ei gruv for folk.
התרפית ביום צרה-- צר כחכה 10
Misser du modet når trengsla kjem, då er di kraft for trong.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך 11
Berga deim som dei fører til dauden, og dei som vinglar til rettarstaden, haldt deim att!
כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו 12
Um du segjer: «Me visste det ikkje, ser du, » tru ikkje han som veg hjarto, skynar det, og han som agtar på sjæli di, veit det, og han løner mannen etter hans gjerning?
אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך 13
Et honning, son min, for den er god, og sjølvrunnen honning er søt for din gom.
כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת 14
Lær sameleis visdom for sjæli di! Finn du honom, so hev du ei framtid, og di von skal ikkje verta til inkjes.
אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו 15
Lur ikkje, du gudlause, på rettferdig manns bustad, legg ikkje heimen hans i øyde!
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה 16
For sju gonger dett den rettferdige og stend upp att, men dei gudlause stuper når ulukka kjem.
בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך 17
Når din fiend’ fell, so gled deg ikkje, og når han stupar, fegnast ei ditt hjarta!
פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו 18
Elles vil Herren sjå det og mislika det og venda frå honom vreiden sin.
אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים 19
Harmast ei yver illgjerdsmenner, misunn ikkje dei gudlause!
כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך 20
For den vonde hev ingi framtid; lampa åt gudlause sloknar.
ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב 21
Ottast Herren, son min, og kongen! Gakk ikkje i lag med upprørsmenner!
כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע 22
For brått kjem ulukka yver deim, og kven veit når åri deira fær ein usæl ende?
גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב 23
Desse ordi er og av vismenner. Det er ikkje godt når ein gjer mannemun i domen.
אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים 24
Den som segjer til den skuldige: «Du er uskuldig.» Honom vil folkeslag banna og folk forbanna;
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב 25
men deim som refsar han, gjeng det vel, og velsigning av godt kjem yver deim.
שפתים ישק משיב דברים נכחים 26
Ein kyss på lipporne er det når einkvan gjev det rette svaret.
הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך 27
Fullfør yrket ditt ute, og gjer det ferdigt for deg på marki! Sidan kann du byggja deg hus
אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך 28
ver ikkje vitne mot næsten din utan grunn, for du vil vel’kje svika med lipporne dine?
אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו 29
Seg ikkje: «Som han hev gjort med meg, so vil eg gjera med han. Eg vil løna mannen etter hans gjerning.»
על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב 30
Eg gjekk framum ein lat manns mark, og vinhagen til eit vitlaust menneskje,
והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה 31
og sjå, han var vaksen full av tistlar, grunnen var yvergrodd med netlor, og steingarden kringom var riven ned.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר 32
Og eg skygnde på det og agta på det, eg såg det, og denne lærdomen tok eg:
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב 33
«Endå litt soving, endå litt blunding, endå litt kvild med henderne i kross!
ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן 34
So kjem armodi di som ein farande fant, og naudi som skjoldvæpna mann.»

< מִשְׁלֵי 24 >