< מִשְׁלֵי 24 >
אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Ne æmuleris viros malos, nec desideres esse cum eis:
כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
quia rapinas meditatur mens eorum, et fraudes labia eorum loquuntur.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
Sapientia ædificabitur domus, et prudentia roborabitur.
ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
In doctrina replebuntur cellaria, universa substantia pretiosa et pulcherrima.
גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
Vir sapiens, fortis est: et vir doctus, robustus et validus.
כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
Quia cum dispositione initur bellum: et erit salus ubi multa consilia sunt.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Excelsa stulto sapientia, in porta non aperiet os suum.
מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
Qui cogitat mala facere, stultus vocabitur.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
Cogitatio stulti peccatum est: et abominatio hominum detractor.
התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
Si desperaveris lassus in die angustiæ: imminuetur fortitudo tua.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
Erue eos, qui ducuntur ad mortem: et qui trahuntur ad interitum liberare ne cesses.
כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
Si dixeris: Vires non suppetunt: qui inspector est cordis, ipse intelligit, et servatorem animæ tuæ nihil fallit, reddetque homini iuxta opera sua.
אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
Comede, fili mi, mel, quia bonum est, et favum dulcissimum gutturi tuo:
כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
Sic et doctrina sapientiæ animæ tuæ: quam cum inveneris, habebis in novissimis spem, et spes tua non peribit.
אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Ne insidieris, et quæras impietatem in domo iusti, neque vastes requiem eius.
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
Septies enim cadet iustus, et resurget: impii autem corruent in malum.
בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
Cum ceciderit inimicus tuus, ne gaudeas, et in ruina eius ne exultet cor tuum:
פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
ne forte videat Dominus, et displiceat ei, et auferat ab eo iram suam.
אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Ne contendas cum pessimis, nec æmuleris impios:
כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
quoniam non habent futurorum spem mali, et lucerna impiorum extinguetur.
ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
Time Dominum, fili mi, et regem: et cum detractoribus non commiscearis:
כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
quoniam repente consurget perditio eorum: et ruinam utriusque quis novit?
גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
Hæc quoque sapientibus: Cognoscere personam in iudicio non est bonum.
אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
Qui dicunt impio: Iustus es: maledicent eis populi, et detestabuntur eos tribus.
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
Qui arguunt eum, laudabuntur: et super ipsos veniet benedictio.
שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
Labia deosculabitur, qui recta verba respondet.
הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Præpara foris opus tuum, et diligenter exerce agrum tuum: ut postea ædifices domum tuam.
אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Ne sis testis frustra contra proximum tuum: nec lactes quemquam labiis tuis.
אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
Ne dicas: Quomodo fecit mihi, sic faciam ei: reddam unicuique secundum opus suum.
על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
Per agrum hominis pigri transivi, et per vineam viri stulti:
והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
et ecce totum repleverant urticæ, et operuerant superficiem eius spinæ, et maceria lapidum destructa erat.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
Quod cum vidissem, posui in corde meo, et exemplo didici disciplinam.
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
Parum, inquam, dormies, modicum dormitabis, pauxillum manus conseres, ut quiescas:
ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
et veniet tibi quasi cursor egestas, et mendicitas quasi vir armatus.