< מִשְׁלֵי 24 >
אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
なんぢ惡き人を羨むことなかれ 又これと偕に居らんことを願ふなかれ
כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
そはその心に暴虐をはかり その口唇に人を害ふことをいへばなり
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
家は智慧によりて建られ 明哲によりて堅くせられ
ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
また室は知識によりて各種の貴く美しき寳にて充されん
גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
智慧ある者は強し 知識ある人は力をます
כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
汝よき謀計をもて戦闘をなせ 勝利は議者の多きによる
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
智慧は高くして愚なる者の及ぶところにあらず 愚なる者は門にて口を啓くことをえず
מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
惡をなさんと謀る者を邪曲なる者と稱ふ
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
愚なる者の謀るところは罪なり 嘲笑者は人に憎まる
התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
汝もし患難の日に氣を挫かば汝の力は弱し
הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
なんぢ死地に曳れゆく者を拯へ 滅亡によろめきゆく者をすくはざる勿れ
כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
汝われら之を知らずといふとも心をはかる者これを暁らざらんや 汝の霊魂をまもる者これを知ざらんや 彼は聲のおのおのの行爲によりて人に報ゆべし
אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
わが子よ蜜を食へ 是は美ものなり また蜂のすの滴瀝を食へ 是はなんぢの口に甘し
כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
智慧の汝の霊魂におけるも是の如しと知れ これを得ばかならず報いありて汝の望すたれじ
אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
惡者よ義者の家を窺ふことなかれ その安居所を攻ること勿れ
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
そは義者は七次たふるるともまた起く されど惡者は禍災によりて亡ぶ
בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
汝の仇たふるるとき樂しむこと勿れ 彼の亡ぶるときこころに喜ぶことなかれ
פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
恐くはヱホバこれを見て惡しとし その震怒を彼より離れしめたまはん
אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
なんぢ惡者を怒ることなかれ 邪曲なる者を羨むなかれ
כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
それ惡者には後の善賚なし 邪曲なる爲の燈火は滅されん
ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
わが子よヱホバと王とを畏れよ 叛逆者に交ること勿れ
כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
斯るものらの災渦は速におこる この兩者の滅亡はたれか知えんや
גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
是等もまた智慧ある者の箴言なり 偏り鞫するは善らず
אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
罪人に告て汝は義しといふものをは衆人これを詛ひ諸民これを惡まん
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
これを譴る者は恩をえん また福祉これにきたるべし
שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
ほどよき應答をなす者は口唇に接吻するなり
הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
外にて汝の工をととのへ田圃にてこれを自己のためにそなへ 然るのち汝の家を建よ
אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
故なく汝の鄰に敵して證することなかれ 汝なんぞ口唇をもて欺くべけんや
אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
彼の我に爲しし如く我も亦かれになすべし われ人の爲ししところに循ひてこれに報いんといふこと勿れ
על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
われ曾て惰人の田圃と智慧なき人の葡萄園とをすぎて見しに
והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
荊棘あまねく生え薊その地面を掩ひ その石垣くづれゐたり
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
我これをみて心をとどめこれを観て教をえたり
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
しばらく臥し 暫らく睡り 手を叉きて又しばらく休む
ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
さらば汝の貧窮は盗人のごとく汝の欠乏は兵士の如くきたるべし