אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |