מִשְׁלֵי 24
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Be not envious of evil men, And desire not to be with them.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
For destruction doth their heart meditate, And perverseness do their lips speak.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
By wisdom is a house builded, And by understanding it establisheth itself.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
And by knowledge the inner parts are filled, [With] all precious and pleasant wealth.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
Mighty [is] the wise in strength, And a man of knowledge is strengthening power,
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
For by plans thou makest for thyself war, And deliverance [is] in a multitude of counsellors.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Wisdom [is] high for a fool, In the gate he openeth not his mouth.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
Whoso is devising to do evil, Him they call a master of wicked thoughts.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
The thought of folly [is] sin, And an abomination to man [is] a scorner.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
Thou hast shewed thyself weak in a day of adversity, Straitened is thy power,
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
If [from] delivering those taken to death, And those slipping to the slaughter — thou keepest back.
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
When thou sayest, 'Lo, we knew not this.' Is not the Ponderer of hearts He who understandeth? And the Keeper of thy soul He who knoweth? And He hath rendered to man according to his work.
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
Eat my son, honey that [is] good, And the honeycomb — sweet to thy palate.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
So [is] the knowledge of wisdom to thy soul, If thou hast found that there is a posterity And thy hope is not cut off.
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Lay not wait, O wicked one, At the habitation of the righteous. Do not spoil his resting-place.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
For seven [times] doth the righteous fall and rise, And the wicked stumble in evil.
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
In the falling of thine enemy rejoice not, And in his stumbling let not thy heart be joyful,
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
Lest Jehovah see, and [it be] evil in His eyes, And He hath turned from off him His anger.
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Fret not thyself at evil doers, Be not envious at the wicked,
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
For there is not a posterity to the evil, The lamp of the wicked is extinguished.
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
Fear Jehovah, my son, and the king, With changers mix not up thyself,
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
For suddenly doth their calamity rise, And the ruin of them both — who knoweth!
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
These also are for the wise: — To discern faces in judgment is not good.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
Whoso is saying to the wicked, 'Thou [art] righteous,' Peoples execrate him — nations abhor him.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
And to those reproving it is pleasant, And on them cometh a good blessing.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
Lips he kisseth who is returning straightforward words.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Prepare in an out-place thy work, And make it ready in the field — go afterwards, Then thou hast built thy house.
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Be not a witness for nought against thy neighbour, Or thou hast enticed with thy lips.
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
Say not, 'As he did to me, so I do to him, I render to each according to his work.'
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
Near the field of a slothful man I passed by, And near the vineyard of a man lacking heart.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
And lo, it hath gone up — all of it — thorns! Covered its face have nettles, And its stone wall hath been broken down.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
And I see — I — I do set my heart, I have seen — I have received instruction,
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
A little sleep — a little slumber — A little folding of the hands to lie down.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
And thy poverty hath come [as] a traveller, And thy want as an armed man!
