מִשְׁלֵי 24

1 אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם

Sue thou not yuele men, desire thou not to be with hem.

2 כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה

For the soule of hem bithenkith raueyns, and her lippis speken fraudis.

3 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן

An hous schal be bildid bi wisdom, and schal be maad strong bi prudence.

4 ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים

Celeris schulen be fillid in teching, al riches preciouse and ful fair.

5 גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח

A wijs man is strong, and a lerned man is stalworth and miyti.

6 כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ

For whi batel is bigunnun with ordenaunce, and helthe schal be, where many counsels ben.

7 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו

Wisdom is hiy to a fool; in the yate he schal not opene his mouth.

8 מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו

He that thenkith to do yuels, schal be clepid a fool.

9 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ

The thouyte of a fool is synne; and a bacbitere is abhomynacioun of men.

10 התרפית ביום צרה-- צר כחכה

If thou that hast slide, dispeirist in the dai of angwisch, thi strengthe schal be maad lesse.

11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך

Delyuere thou hem, that ben led to deth; and ceesse thou not to delyuere hem, that ben drawun to deth.

12 כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו

If thou seist, Strengthis suffisen not; he that is biholdere of the herte, vndirstondith, and no thing disseyueth the kepere of thi soule, and he schal yelde to a man bi hise werkis.

13 אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך

Mi sone, ete thou hony, for it is good; and an honycomb ful swete to thi throte.

14 כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת

`So and the techyng of wisdom is good to thi soule; and whanne thou hast founde it, thou schalt haue hope in the laste thingis, and thin hope schal not perische.

15 אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו

Aspie thou not, and seke not wickidnesse in the hous of a iust man, nether waste thou his reste.

16 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה

For a iust man schal falle seuene sithis in the dai, and schal rise ayen; but wickid men schulen falle in to yuele.

17 בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך

Whanne thin enemye fallith, haue thou not ioye; and thin herte haue not ful out ioiyng in his fal;

18 פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו

lest perauenture the Lord se, and it displese hym, and he take awei his ire fro hym.

19 אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים

Stryue thou not with `the worste men, nether sue thou wickid men.

20 כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך

For whi yuele men han not hope of thingis to comynge, and the lanterne of wickid men schal be quenchid.

21 ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב

My sone, drede thou God, and the kyng; and be thou not medlid with bacbiteris.

22 כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע

For her perdicioun schal rise togidere sudenli, and who knowith the fal of euer either?

23 גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב

Also these thingis that suen ben to wise men. It is not good to knowe a persoone in doom.

24 אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים

Puplis schulen curse hem, that seien to a wickid man, Thou art iust; and lynagis schulen holde hem abhomynable.

25 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב

Thei that repreuen iustli synners, schulen be preisid; and blessing schal come on hem.

26 שפתים ישק משיב דברים נכחים

He that answerith riytful wordis, schal kisse lippis.

27 הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך

Make redi thi werk with outforth, and worche thi feelde dilygentli, that thou bilde thin hous aftirward.

28 אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך

Be thou not a witnesse with out resonable cause ayens thi neiybore; nether flatere thou ony man with thi lippis.

29 אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו

Seie thou not, As he dide to me, so Y schal do to him, and Y schal yelde to ech man aftir his werk.

30 על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב

I passide bi the feeld of a slow man, and bi the vyner of a fonned man; and, lo!

31 והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה

nettlis hadden fillid al, thornes hadden hilid the hiyere part therof, and the wal of stoonys with out morter was distried.

32 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר

And whanne Y hadde seyn this thing, Y settide in myn herte, and bi ensaumple Y lernyde techyng.

33 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב

Hou longe slepist thou, slow man? whanne schalt thou ryse fro sleep? Sotheli thou schalt slepe a litil, thou schalt nappe a litil, thou schalt ioyne togidere the hondis a litil, to take reste;

34 ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן

and thi nedynesse as a currour schal come to thee, and thi beggerie as an armed man.