< מִשְׁלֵי 24 >
אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Sue thou not yuele men, desire thou not to be with hem.
כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
For the soule of hem bithenkith raueyns, and her lippis speken fraudis.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
An hous schal be bildid bi wisdom, and schal be maad strong bi prudence.
ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
Celeris schulen be fillid in teching, al riches preciouse and ful fair.
גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
A wijs man is strong, and a lerned man is stalworth and miyti.
כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
For whi batel is bigunnun with ordenaunce, and helthe schal be, where many counsels ben.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Wisdom is hiy to a fool; in the yate he schal not opene his mouth.
מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
He that thenkith to do yuels, schal be clepid a fool.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
The thouyte of a fool is synne; and a bacbitere is abhomynacioun of men.
התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
If thou that hast slide, dispeirist in the dai of angwisch, thi strengthe schal be maad lesse.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
Delyuere thou hem, that ben led to deth; and ceesse thou not to delyuere hem, that ben drawun to deth.
כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
If thou seist, Strengthis suffisen not; he that is biholdere of the herte, vndirstondith, and no thing disseyueth the kepere of thi soule, and he schal yelde to a man bi hise werkis.
אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
Mi sone, ete thou hony, for it is good; and an honycomb ful swete to thi throte.
כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
`So and the techyng of wisdom is good to thi soule; and whanne thou hast founde it, thou schalt haue hope in the laste thingis, and thin hope schal not perische.
אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Aspie thou not, and seke not wickidnesse in the hous of a iust man, nether waste thou his reste.
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
For a iust man schal falle seuene sithis in the dai, and schal rise ayen; but wickid men schulen falle in to yuele.
בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
Whanne thin enemye fallith, haue thou not ioye; and thin herte haue not ful out ioiyng in his fal;
פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
lest perauenture the Lord se, and it displese hym, and he take awei his ire fro hym.
אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Stryue thou not with `the worste men, nether sue thou wickid men.
כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
For whi yuele men han not hope of thingis to comynge, and the lanterne of wickid men schal be quenchid.
ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
My sone, drede thou God, and the kyng; and be thou not medlid with bacbiteris.
כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
For her perdicioun schal rise togidere sudenli, and who knowith the fal of euer either?
גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
Also these thingis that suen ben to wise men. It is not good to knowe a persoone in doom.
אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
Puplis schulen curse hem, that seien to a wickid man, Thou art iust; and lynagis schulen holde hem abhomynable.
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
Thei that repreuen iustli synners, schulen be preisid; and blessing schal come on hem.
שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
He that answerith riytful wordis, schal kisse lippis.
הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Make redi thi werk with outforth, and worche thi feelde dilygentli, that thou bilde thin hous aftirward.
אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Be thou not a witnesse with out resonable cause ayens thi neiybore; nether flatere thou ony man with thi lippis.
אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
Seie thou not, As he dide to me, so Y schal do to him, and Y schal yelde to ech man aftir his werk.
על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
I passide bi the feeld of a slow man, and bi the vyner of a fonned man; and, lo!
והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
nettlis hadden fillid al, thornes hadden hilid the hiyere part therof, and the wal of stoonys with out morter was distried.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
And whanne Y hadde seyn this thing, Y settide in myn herte, and bi ensaumple Y lernyde techyng.
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
Hou longe slepist thou, slow man? whanne schalt thou ryse fro sleep? Sotheli thou schalt slepe a litil, thou schalt nappe a litil, thou schalt ioyne togidere the hondis a litil, to take reste;
ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
and thi nedynesse as a currour schal come to thee, and thi beggerie as an armed man.