מִשְׁלֵי 24
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Be not you envious against evil men, neither desire to be with them.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
For their heart studies destruction, and their lips talk of mischief.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
Through wisdom is an house built; and by understanding it is established:
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
And by knowledge shall the chambers be filled with all precious and pleasant riches.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
A wise man is strong; yea, a man of knowledge increases strength.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
For by wise counsel you shall make your war: and in multitude of counsellors there is safety.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Wisdom is too high for a fool: he opens not his mouth in the gate.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
He that devises to do evil shall be called a mischievous person.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
The thought of foolishness is sin: and the scorner is an abomination to men.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
If you faint in the day of adversity, your strength is small.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
If you forbear to deliver them that are drawn unto death, and those that are ready to be slain;
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
If you say, Behold, we knew it not; does not he that ponders the heart consider it? and he that keeps your soul, does not he know it? and shall not he render to every man according to his works?
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
My son, eat you honey, because it is good; and the honeycomb, which is sweet to your taste:
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
So shall the knowledge of wisdom be unto your soul: when you have found it, then there shall be a reward, and your expectation shall not be cut off.
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Lay not wait, O wicked man, against the dwelling of the righteous; spoil not his resting place:
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
For a just man falls seven times, and rises up again: but the wicked shall fall into mischief.
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
Rejoice not when your enemy falls, and let not your heart be glad when he stumbles:
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
Lest the LORD see it, and it displease him, and he turn away his wrath from him.
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Fret not yourself because of evil men, neither be you envious at the wicked:
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
For there shall be no reward to the evil man; the candle of the wicked shall be put out.
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
My son, fear you the LORD and the king: and meddle not with them that are given to change:
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
For their calamity shall rise suddenly; and who knows the ruin of them both?
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
These things also belong to the wise. It is not good to have respect of persons in judgment.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
He that says unto the wicked, You are righteous; him shall the people curse, nations shall detest him:
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
But to them that rebuke him shall be delight, and a good blessing shall come upon them.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
Every man shall kiss his lips that gives a right answer.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Prepare your work without, and make it fit for yourself in the field; and afterwards build your house.
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Be not a witness against your neighbour without cause; and deceive not with your lips.
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
Say not, I will do so to him as he has done to me: I will render to the man according to his work.
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
I went by the field of the slothful, and by the vineyard of the man void of understanding;
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
And, lo, it was all grown over with thorns, and nettles had covered the face thereof, and the stone wall thereof was broken down.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
Then I saw, and considered it well: I looked upon it, and received instruction.
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
Yet a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep:
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
So shall your poverty come as one that travels; and your lack as an armed man.
