מִשְׁלֵי 24
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Be not thou enuious against euill men, neither desire to be with them.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
For their heart imagineth destruction, and their lippes speake mischiefe.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
Through wisdome is an house builded, and with vnderstanding it is established.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
And by knowledge shall the chambers bee filled with all precious, and pleasant riches.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
A wise man is strong: for a man of vnderstanding encreaseth his strength.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
For with counsel thou shalt enterprise thy warre, and in the multitude of them that can giue counsell, is health.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Wisdome is hie to a foole: therefore he can not open his mouth in the gate.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
Hee that imagineth to doe euill, men shall call him an autour of wickednes.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
The wicked thought of a foole is sinne, and the scorner is an abomination vnto men.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
If thou bee faint in the day of aduersitie, thy strength is small.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
Deliuer them that are drawen to death: wilt thou not preserue them that are led to be slaine?
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
If thou say, Beholde, we knew not of it: he that pondereth the heartes, doeth not hee vnderstand it? and hee that keepeth thy soule, knoweth he it not? will not he also recompense euery man according to his workes?
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
My sonne, eate hony, for it is good, and the hony combe, for it is sweete vnto thy mouth.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
So shall the knowledge of wisdome be vnto thy soule, if thou finde it, and there shall be an ende, and thine hope shall not be cut off.
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Laye no waite, O wicked man, against the house of the righteous, and spoyle not his resting place.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
For a iust man falleth seuen times, and riseth againe: but the wicked fall into mischiefe.
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
Bee thou not glad when thine enemie falleth, and let not thine heart reioyce when hee stumbleth,
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
Least the Lord see it, and it displease him, and he turne his wrath from him.
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Fret not thy selfe because of the malicious, neither be enuious at the wicked.
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
For there shall bee none ende of plagues to the euill man: the light of the wicked shall bee put out.
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
My sonne feare the Lord, and the King, and meddle not with them that are sedicious.
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
For their destruction shall rise suddenly, and who knoweth the ruine of them both?
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
ALSO THESE THINGS PERTEINE TO THE WISE, It is not good to haue respect of any person in iudgement.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
He that saith to the wicked, Thou art righteous, him shall the people curse, and the multitude shall abhorre him.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
But to them that rebuke him, shall be pleasure, and vpon them shall come the blessing of goodnesse.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
They shall kisse the lippes of him that answereth vpright wordes.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Prepare thy worke without, and make readie thy thinges in the fielde, and after, builde thine house.
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Be not a witnes against thy neighbour without cause: for wilt thou deceiue with thy lippes?
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
Say not, I wil doe to him, as he hath done to mee, I will recompence euery man according to his worke.
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
I passed by the fielde of the slouthfull, and by the vineyarde of the man destitute of vnderstanding.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
And lo, it was al growen ouer with thornes, and nettles had couered the face thereof, and the stone wall thereof was broken downe.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
Then I behelde, and I considered it well: I looked vpon it, and receiued instruction.
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
Yet a litle sleepe, a litle slumber, a litle folding of the handes to sleepe.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
So thy pouertie commeth as one that traueileth by the way, and thy necessitie like an armed man.
