מִשְׁלֵי 24
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Be not thou envious of evil men, neither desire to be with them;
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
for their heart studieth destruction, and their lips talk of mischief.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
Through wisdom is a house built, and by understanding it is established;
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
and by knowledge are the chambers filled with all precious and pleasant substance.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
A wise man is strong, and a man of knowledge increaseth strength.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
For with good advice shalt thou make thy war; and in the multitude of counsellors there is safety.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Wisdom is too high for a fool: he will not open his mouth in the gate.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
He that deviseth to do evil shall be called a master of intrigues.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
The purpose of folly is sin, and the scorner is an abomination to men.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
[If] thou losest courage in the day of trouble, thy strength is small.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
Deliver them that are taken forth unto death, and withdraw not from them that stagger to slaughter.
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
If thou sayest, Behold, we knew it not, will not he that weigheth the hearts consider it? And he that preserveth thy soul, he knoweth it; and he rendereth to man according to his work.
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
Eat honey, my son, for it is good; and a honeycomb is sweet to thy taste:
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
so consider wisdom for thy soul; if thou hast found it, there shall be a result, and thine expectation shall not be cut off.
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Lay not wait, O wicked [man], against the dwelling of the righteous; lay not waste his resting-place.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
For the righteous falleth seven times, and riseth up again; but the wicked stumble into disaster.
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
Rejoice not when thine enemy falleth, and let not thy heart be glad when he stumbleth;
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
lest Jehovah see it, and it be evil in his sight, and he turn away his anger from him.
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Fret not thyself because of evil-doers, [and] be not envious of the wicked:
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
for there shall be no future to the evil [man]; the lamp of the wicked shall be put out.
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
My son, fear Jehovah and the king: meddle not with them that are given to change.
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
For their calamity shall rise suddenly; and who knoweth the ruin of them both?
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
These things also come from the wise. It is not good to have respect of persons in judgment.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
He that saith unto the wicked, Thou art righteous, peoples shall curse him, nations shall abhor him;
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
but to them that rebuke [him] shall be delight, and a good blessing cometh upon them.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
He kisseth the lips who giveth a right answer.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Prepare thy work without, and put thy field in order, and afterwards build thy house.
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Be not a witness against thy neighbour without cause; and wouldest thou deceive with thy lips?
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
Say not, I will do so to him as he hath done to me, I will render to the man according to his work.
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
I went by the field of a sluggard, and by the vineyard of a man void of understanding;
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
and lo, it was all grown over with thistles, and nettles had covered the face thereof, and its stone wall was broken down.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
Then I looked, I took it to heart; I saw, I received instruction:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
— A little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to rest!
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
So shall thy poverty come [as] a roving plunderer, and thy penury as an armed man.
