מִשְׁלֵי 24
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Misund ej onde Folk, hav ikke lyst til at være med dem;
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
thi deres Hjerte pønser på Vold, deres Læbers Ord volder Men.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
Ved Visdom bygges et Hus, ved Indsigt holdes det oppe,
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
ved Kundskab fyldes kamrene med alskens kosteligt, herligt Gods.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
Vismand er større end Kæmpe, kyndig Mand mer end Kraftkarl.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
Thi Krig skal du føre efter modent Overlæg, vel står det til, hvor mange giver Råd.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Visdom er Dåren for høj, han åbner ej Munden i Porten.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
Den, der har ondt i Sinde, kaldes en rænkefuld Mand.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
Hvad en Dåre har for, er Synd, en Spotter er Folk en Gru.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
Taber du Modet på Trængslens Dag, da er din Kraft kun ringe.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
Frels dem, der slæbes til Døden, red dem, der vakler hen for at dræbes.
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
Siger du: "Se, jeg vidste det ikke" - mon ej han, der vejer Hjerter, kan skønne? Han, der tager Vare på din Sjæl, han ved det, han gengælder Mennesker, hvad de har gjort.
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
Spis Honning, min Søn, det er godt, og Kubens Saft er sød for din Gane;
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
vid, at så er og Visdom for Sjælen! Når du finder den, har du en Fremtid, dit Håb bliver ikke til intet.
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Lur ej på den retfærdiges Bolig, du gudløse, ødelæg ikke hans Hjem;
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
thi syv Gange falder en retfærdig og står op, men gudløse styrter i Fordærv.
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
Falder din Fjende, så glæd dig ikke, snubler han, juble dit Hjerte ikke,
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
at ikke HERREN skal se det med Mishag og vende sin Vrede fra ham.
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Græm dig ej over Ugerningsmænd, misund ikke de gudløse;
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
thi den onde har ingen Fremtid, gudløses Lampe går ud.
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
Frygt HERREN og Kongen, min Søn, indlad dig ikke med Folk, som gør Oprør;
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
thi brat kommer Ulykke fra dem, uventet Fordærv fra begge.
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
Også følgende Ordsprog er af vise Mænd. Partiskhed i Retten er ilde.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
Mod den, som kender en skyldig fri, er Folkeslags Banden, Folkefærds Vrede;
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
men dem, der dømmer med Ret, går det vel, dem kommer Lykkens Velsignelse over.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
Et Kys på Læberne giver den, som kommer med ærligt Svar.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Fuldfør din Gerning udendørs, gør dig færdig ude på Marken og byg dig siden et Hus!
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Vidn ikke falsk mod din Næste, vær ikke letsindig med dine Læber;
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
sig ikke: "Jeg gør mod ham, som han gjorde mod mig, jeg gengælder hver hans Gerning."
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
Jeg kom forbi en lad Mands Mark og et uforstandigt Menneskes Vingård;
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
se, den var overgroet af Tidsler, ganske skjult af Nælder; Stendiget om den lå nedbrudt.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
Jeg skued og skrev mig det bag Øre, jeg så og tog Lære deraf:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
Lidt Søvn endnu, lidt Blund, lidt Hvile med samlagte Hænder:
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
Som en Stimand kommer da Fattigdom over dig, Trang som en skjoldvæbnet Mand.
