< מִשְׁלֵי 24 >

אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם 1
Nenásleduj lidí zlých, aniž žádej bývati s nimi.
כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה 2
Nebo o zhoubě přemýšlí srdce jejich, a rtové jejich o trápení mluví.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן 3
Moudrostí vzdělán bývá dům, a rozumností upevněn.
ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים 4
Skrze umění zajisté pokojové naplněni bývají všelijakým zbožím drahým a utěšeným.
גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח 5
Muž moudrý jest silný, a muž umělý přidává síly.
כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ 6
Nebo skrze rady opatrné svedeš bitvu, a vysvobození skrze množství rádců.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו 7
Vysoké jsou bláznu moudrosti; v bráně neotevře úst svých.
מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו 8
Kdo myslí zle činiti, toho nešlechetným nazovou.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ 9
Zlé myšlení blázna jest hřích, a ohavnost lidská posměvač.
התרפית ביום צרה-- צר כחכה 10
Budeš-li se lenovati ve dni ssoužení, špatná bude síla tvá.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך 11
Vytrhuj jaté k smrti; nebo od těch, ješto se chýlí k zabití, což bys se zdržel?
כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו 12
Díš-li: Aj, nevěděli jsme o tom: zdaliž ten, jenž zpytuje srdce, nerozumí, a ten, kterýž jest strážce duše tvé, nezná, a neodplatí každému podlé skutků jeho?
אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך 13
Synu můj, jez med, nebo dobrý jest, a plást sladký dásním tvým.
כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת 14
Tak umění moudrosti duši tvé. Jestliže ji najdeš, onať bude mzda, a naděje tvá nebude vyťata.
אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו 15
Nečiniž úkladů, ó bezbožníče, příbytku spravedlivého, a nekaz odpočinutí jeho.
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה 16
Nebo ač sedmkrát padá spravedlivý, však zase povstává, bezbožníci pak padají ve zlém.
בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך 17
Když by padl nepřítel tvůj, neraduj se, a když by klesl, nechať nepléše srdce tvé,
פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו 18
Aby snad nepopatřil Hospodin, a nelíbilo by se to jemu, a odvrátil by od něho hněv svůj.
אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים 19
Nehněvej se příčinou zlostníků, aniž následuj bezbožných.
כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך 20
Nebo zlý nebude míti odplaty; svíce bezbožných zhasne.
ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב 21
Boj se Hospodina, synu můj, i krále, a k neustavičným se nepřiměšuj.
כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע 22
Nebo v náhle nastane bída jejich, a pomstu obou těch kdo zná?
גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב 23
Také i toto moudrým náleží: Přijímati osobu v soudu není dobré.
אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים 24
Toho, kdož říká bezbožnému: Spravedlivý jsi, klnouti budou lidé, a v ošklivost jej vezmou národové.
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב 25
Ale kteříž kárají, budou potěšeni, a přijde na ně požehnání dobrého.
שפתים ישק משיב דברים נכחים 26
Bude líbati rty toho, kdož mluví slova pravá.
הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך 27
Nastroj vně dílo své, a sprav je sobě na poli; potom také vystavíš dům svůj.
אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך 28
Nebývej svědkem všetečným proti bližnímu svému, aniž lahodně namlouvej rty svými.
אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו 29
Neříkej: Jakž mi učinil, tak mu učiním; odplatím muži tomu podlé skutku jeho.
על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב 30
Přes pole muže lenivého šel jsem, a přes vinici člověka nemoudrého,
והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה 31
A aj, porostlo všudy trním, přikryly všecko kopřivy, a ohrada kamenná její byla zbořená.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר 32
A vida to, posoudil jsem toho; vida, vzal jsem to k výstraze.
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב 33
Maličko pospíš, maličko zdřímeš, maličko složíš ruce, abys poležel,
ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן 34
V tom přijde jako pocestný chudoba tvá, a nouze tvá jako muž zbrojný.

< מִשְׁלֵי 24 >