< מִשְׁלֵי 24 >
אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם | 1 |
Nenásleduj lidí zlých, aniž žádej bývati s nimi.
כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה | 2 |
Nebo o zhoubě přemýšlí srdce jejich, a rtové jejich o trápení mluví.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן | 3 |
Moudrostí vzdělán bývá dům, a rozumností upevněn.
ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים | 4 |
Skrze umění zajisté pokojové naplněni bývají všelijakým zbožím drahým a utěšeným.
גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח | 5 |
Muž moudrý jest silný, a muž umělý přidává síly.
כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ | 6 |
Nebo skrze rady opatrné svedeš bitvu, a vysvobození skrze množství rádců.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו | 7 |
Vysoké jsou bláznu moudrosti; v bráně neotevře úst svých.
מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו | 8 |
Kdo myslí zle činiti, toho nešlechetným nazovou.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ | 9 |
Zlé myšlení blázna jest hřích, a ohavnost lidská posměvač.
התרפית ביום צרה-- צר כחכה | 10 |
Budeš-li se lenovati ve dni ssoužení, špatná bude síla tvá.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך | 11 |
Vytrhuj jaté k smrti; nebo od těch, ješto se chýlí k zabití, což bys se zdržel?
כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו | 12 |
Díš-li: Aj, nevěděli jsme o tom: zdaliž ten, jenž zpytuje srdce, nerozumí, a ten, kterýž jest strážce duše tvé, nezná, a neodplatí každému podlé skutků jeho?
אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך | 13 |
Synu můj, jez med, nebo dobrý jest, a plást sladký dásním tvým.
כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת | 14 |
Tak umění moudrosti duši tvé. Jestliže ji najdeš, onať bude mzda, a naděje tvá nebude vyťata.
אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו | 15 |
Nečiniž úkladů, ó bezbožníče, příbytku spravedlivého, a nekaz odpočinutí jeho.
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה | 16 |
Nebo ač sedmkrát padá spravedlivý, však zase povstává, bezbožníci pak padají ve zlém.
בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך | 17 |
Když by padl nepřítel tvůj, neraduj se, a když by klesl, nechať nepléše srdce tvé,
פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו | 18 |
Aby snad nepopatřil Hospodin, a nelíbilo by se to jemu, a odvrátil by od něho hněv svůj.
אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים | 19 |
Nehněvej se příčinou zlostníků, aniž následuj bezbožných.
כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך | 20 |
Nebo zlý nebude míti odplaty; svíce bezbožných zhasne.
ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב | 21 |
Boj se Hospodina, synu můj, i krále, a k neustavičným se nepřiměšuj.
כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע | 22 |
Nebo v náhle nastane bída jejich, a pomstu obou těch kdo zná?
גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב | 23 |
Také i toto moudrým náleží: Přijímati osobu v soudu není dobré.
אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים | 24 |
Toho, kdož říká bezbožnému: Spravedlivý jsi, klnouti budou lidé, a v ošklivost jej vezmou národové.
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב | 25 |
Ale kteříž kárají, budou potěšeni, a přijde na ně požehnání dobrého.
שפתים ישק משיב דברים נכחים | 26 |
Bude líbati rty toho, kdož mluví slova pravá.
הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך | 27 |
Nastroj vně dílo své, a sprav je sobě na poli; potom také vystavíš dům svůj.
אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך | 28 |
Nebývej svědkem všetečným proti bližnímu svému, aniž lahodně namlouvej rty svými.
אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו | 29 |
Neříkej: Jakž mi učinil, tak mu učiním; odplatím muži tomu podlé skutku jeho.
על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב | 30 |
Přes pole muže lenivého šel jsem, a přes vinici člověka nemoudrého,
והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה | 31 |
A aj, porostlo všudy trním, přikryly všecko kopřivy, a ohrada kamenná její byla zbořená.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר | 32 |
A vida to, posoudil jsem toho; vida, vzal jsem to k výstraze.
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 33 |
Maličko pospíš, maličko zdřímeš, maličko složíš ruce, abys poležel,
ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן | 34 |
V tom přijde jako pocestný chudoba tvá, a nouze tvá jako muž zbrojný.