< מִשְׁלֵי 23 >
כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך | 1 |
Sɛ wo ne ɔhene bi to nsa didi a, hwɛ deɛ ɛsi wʼanim no yie,
ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה | 2 |
Sɛ woyɛ adidibrada a, hyɛ wo ho so.
אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים | 3 |
Nni nʼaduane akɔnnɔ akɔnnɔ no akyi, ɛfiri sɛ saa aduane no daadaa nnipa.
אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל | 4 |
Mmiri wo mogya ani mpɛ sika; hunu nyansa na to wo bo ase.
התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים | 5 |
Wʼani bɔɔ sika so ara pɛ, na atu ayera, ampa ara ɛbɛfu ntaban na atu akɔ ewiem sɛ ɔkɔdeɛ.
אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו | 6 |
Nni obi a ɔyɛ pɛpɛɛ aduane nni nʼakɔnnɔ aduane akyi;
כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך | 7 |
ɛfiri sɛ ɔyɛ obi a ɛberɛ biara ɔdwene sika ho. Ɔka sɛ, “Didi na nom,” nanso ɛnyɛ nʼakoma mu.
פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים | 8 |
Kakra a woadi no wobɛfe na ɛno enti wo nkamfo ho remma mfasoɔ.
באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך | 9 |
Nkasa nkyerɛ ɔkwasea, ɛfiri sɛ ɔremfa nyansa a ɛwɔ wo kasa mu no.
אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא | 10 |
Ntutu tete aboɔ a wɔde ato hyeɛ ngu, na ntra hyeɛ nkɔ nwisiaa mfuo mu,
כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך | 11 |
ɛfiri sɛ, wɔn Gyefoɔ yɛ den, na ɔbɛdi wɔn asɛm ama wɔn.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת | 12 |
Ma wʼakoma mmra nkyerɛkyerɛ so na wɛn wʼaso tie nimdeɛ.
אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות | 13 |
Ntwentwɛne abɔfra ntenesoɔ so; sɛ wode abaa tene no a, ɔrenwu.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol ) | 14 |
Fa abaa twe nʼaso na gye ne kra firi owuo mu. (Sheol )
בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני | 15 |
Me ba, sɛ wʼakoma hunu nyansa a, ɛnneɛ mʼakoma ani bɛgye;
ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים | 16 |
sɛ wʼano ka deɛ ɛtene a me mu adeɛ nyinaa ani bɛgye.
אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום | 17 |
Mma wʼani mmerɛ abɔnefoɔ, mmom bɔ Awurade suro ho mmɔden ɛberɛ biara.
כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת | 18 |
Ampa ara anidasoɔ wɔ hɔ ma wo daakye, na wʼanidasoɔ renyɛ ɔkwa.
שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך | 19 |
Me ba, tie, na hunu nyansa, ma wʼakoma mfa ɛkwan tenenee so.
אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו | 20 |
Mfa wo ho mmɔ akɔwensafoɔ anaasɛ wɔn a wɔpɛ ɛnam mmorosoɔ,
כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה | 21 |
ɛfiri sɛ, akɔwensafoɔ ne adidibradafoɔ bɛyɛ ahiafoɔ, na anikum fira wɔn ntomago.
שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך | 22 |
Tie wʼagya a ɔwoo woɔ no, na sɛ wo maame bɔ aberewa a, mmu no animtia.
אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה | 23 |
Tɔ nokorɛ na ntɔn da; nya nyansa, ahohyɛsoɔ ne nhunumu.
גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו | 24 |
Ɔteneneeni agya wɔ anigyeɛ bebree; deɛ ɔwɔ ɔba nyansafoɔ no anigye ne ho.
ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך | 25 |
Ma wʼagya ne wo maame ani nnye; ma ɔbaa a ɔwoo woɔ no nnya ahosɛpɛ.
תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) | 26 |
Me ba, fa wʼakoma ma me na ma wʼani nkɔ mʼakwan ho,
כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה | 27 |
na odwamanfoɔ yɛ amena donkudonku ɔyere sansani yɛ ɔdaadaafoɔ.
אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף | 28 |
Ɔtɛ, twɛn, te sɛ ɔkwanmukafoɔ na ɔma mmarima mu atorofoɔ dɔɔso.
למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים | 29 |
Hwan na wɔadome no? Hwan na ɔdi awerɛhoɔ? Hwan na ɔdi apereapereɛ? Hwan na ɔnwiinwii? Hwan na wapirapira hunaa? Hwan na mogya ada nʼani so?
למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך | 30 |
Wɔn a wɔkyɛre nsã ho, na wɔka nsã a wɔafrafra hwɛ.
אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים | 31 |
Nhwɛ nsã ani kɔkɔɔ no haa, ɛberɛ a ɛretwa yerɛ yerɛ wɔ kuruwa mu, na ɛkɔ yɔɔ no.
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש | 32 |
Awieeɛ no ɛka te sɛ ɔwɔ na ɛwɔ borɔ te sɛ ahurutoa.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות | 33 |
Wʼani bɛhunu nneɛma a wonhunuu da, na woadwene nneɛma basabasa ho.
והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל | 34 |
Wobɛtɔ ntintan te sɛ hyɛn mu dwumayɛni a, ɔkura ɛhyɛn dua a, ɛrehinhim mu den, na ɛdenkye denkye wɔ ɛpo so.
הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד | 35 |
Na wobɛka sɛ, “Wɔbɔ me, nanso mempira. Wɔboro me, nanso mente ɔyea biara. Ɛberɛ bɛn na menyane akɔpɛ nsã anom bio?”