< מִשְׁלֵי 23 >
כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך | 1 |
När du sitter och äter med enom herra, så gif akt uppå, hvad för dig handladt varder;
ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה | 2 |
Och sätt en knif på din hals, om du vill behålla lifvet.
אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים | 3 |
Önska dig icke af hans mat; ty det är falskt bröd.
אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל | 4 |
Möd dig icke till att varda rik, och vänd igen af dina funder.
התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים | 5 |
Låt icke din ögon flyga efter det som du icke få kan; ty detsamma gör sig vingar såsom en örn, och flyger upp åt himmelen.
אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו | 6 |
Ät icke bröd med en afundsfull, och önska dig icke hans mat;
כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך | 7 |
Ty såsom ett spökelse är han innantill. Han säger: Ät och drick; och hans hjerta är dock icke till dig.
פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים | 8 |
Dine betar, som du ätit hafver, måste du utspy; och måste din vänliga ord förtappat hafva.
באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך | 9 |
Tala icke för ens dåras öron; ty han föraktar dins tals klokhet.
אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא | 10 |
För icke tillbaka de förra råmärke, och gack icke in uppå de faderlösas åker;
כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך | 11 |
Ty deras förlösare är mägtig; han skall uträtta deras sak emot dig.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת | 12 |
Gif ditt hjerta till tuktan, och din öron till förnuftigt tal.
אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות | 13 |
Låt icke af att tukta pilten; ty om du slår honom med ris, så betorf man icke dräpa honom.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol ) | 14 |
Du slår honom med ris; men du friar hans själ ifrå helvetet. (Sheol )
בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני | 15 |
Min son, om du vis är, så gläder sig ock mitt hjerta;
ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים | 16 |
Och mine njurar äro glade, när dina läppar tala det rätt är.
אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום | 17 |
Ditt hjerta följe icke syndarom; utan var dagliga uti Herrans fruktan.
כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת | 18 |
Ty det skall vara dig framdeles godt, och ditt väntande skall icke fela.
שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך | 19 |
Hör, min son, och var vis; och styr ditt hjerta in på vägen.
אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו | 20 |
Var icke ibland drinkare och slösare;
כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה | 21 |
Ty de drinkare och slösare varda fattige, och en sofvare måste rifven kläder bära.
שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך | 22 |
Hör din fader, den dig födt hafver, och förakta icke dina moder, då hon gammal varder.
אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה | 23 |
Köp sanningena, och sälj icke bort henne; vishet, tuktan och förstånd.
גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו | 24 |
Dens rättfärdigas fader gläder sig; och den som en visan födt hafver, han är glad deröfver.
ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך | 25 |
Låt din fader och dina moder glädja sig, och glädje sig den dig födt hafver.
תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) | 26 |
Gif mig, min son, ditt hjerta, och låt dinom ögom mina vägar behaga.
כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה | 27 |
Ty en sköka är en djup grop, och horkonan är en trång grop.
אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף | 28 |
Och vaktar hon såsom en röfvare, och de oaktsamma ibland menniskorna samkar hon till sig.
למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים | 29 |
Hvar är ve? Hvar är sorg? Hvar är kif? Hvar är klagan? Hvar äro sår utan sak? Hvar äro röd ögon?
למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך | 30 |
Nämliga der man dryckenskap öfvar, och kommer till att utdricka hvad inskänkt är.
אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים | 31 |
Se icke till vinet, att det så rödt är, och står så dägeligit i glasena, och går lätteliga in;
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש | 32 |
Men på sistone biter det såsom en orm, och stinger såsom en huggorm.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות | 33 |
Så se din ögon efter andra qvinnor; och ditt hjerta talar oskälig ting;
והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל | 34 |
Och du blifver såsom en den der sofver midt i hafvet, och såsom den der sofver ofvanpå en mast.
הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד | 35 |
De slå mig, och det gör mig intet ondt; de stöta mig, men jag känner det intet. När skall jag uppvaka, att jag måtte komma till drycks igen?