מִשְׁלֵי 23

1 כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך

Whanne thou sittist, to ete with the prince, perseyue thou diligentli what thingis ben set bifore thi face,

2 ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה

and sette thou a withholding in thi throte. If netheles thou hast power on thi soule,

3 אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים

desire thou not of his metis, in whom is the breed of `a leesing.

4 אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל

Nyle thou trauele to be maad riche, but sette thou mesure to thi prudence.

5 התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים

Reise not thin iyen to richessis, whiche thou maist not haue; for tho schulen make to hem silf pennes, as of an egle, and tho schulen flee in to heuene.

6 אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו

Ete thou not with an enuyouse man, and desire thou not hise metis;

7 כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך

for at the licnesse of a fals dyuynour and of a coniectere, he gessith that, that he knowith not. He schal seie to thee, Ete thou and drinke; and his soule is not with thee.

8 פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים

Thou schalt brake out the metis, whiche thou hast ete; and thou schalt leese thi faire wordis.

9 באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך

Speke thou not in the eeris of vnwise men; for thei schulen dispise the teching of thi speche.

10 אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא

Touche thou not the termes of litle children; and entre thou not in to the feeld of fadirles and modirles children.

11 כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך

For the neiybore of hem is strong, and he schal deme her cause ayens thee.

12 הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת

Thin herte entre to techyng, and thin eeris `be redi to the wordis of kunnyng.

13 אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות

Nile thou withdrawe chastisyng fro a child; for thouy thou smyte hym with a yerde, he schal not die.

14 אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol h7585)

Thou schalt smyte hym with a yerde, and thou schalt delyuere his soule fro helle. (Sheol h7585)

15 בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני

Mi sone, if thi soule is wijs, myn herte schal haue ioye with thee;

16 ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים

and my reynes schulen make ful out ioye, whanne thi lippis speken riytful thing.

17 אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום

Thin herte sue not synneris; but be thou in the drede of the Lord al dai.

18 כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת

For thou schalt haue hope at the laste, and thin abidyng schal not be don awei.

19 שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך

Mi sone, here thou, and be thou wijs, and dresse thi soule in the weie.

20 אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו

Nyle thou be in the feestis of drinkeris, nether in the ofte etyngis of hem, that bryngen togidere fleischis to ete.

21 כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה

For men yyuynge tent to drinkis, and yyuyng mussels togidere, schulen be waastid, and napping schal be clothid with clothis.

22 שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך

Here thi fadir, that gendride thee; and dispise not thi modir, whanne sche is eld.

23 אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה

Bie thou treuthe, and nyle thou sille wisdom, and doctryn, and vndurstonding.

24 גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו

The fadir of a iust man ioieth ful out with ioie; he that gendride a wijs man, schal be glad in hym.

25 ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך

Thi fadir and thi modir haue ioye, and he that gendride thee, make ful out ioye.

26 תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה)

My sone, yyue thin herte to me, and thin iyen kepe my weyes.

27 כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה

For an hoore is a deep diche, and an alien womman is a streit pit.

28 אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף

Sche settith aspie in the weie, as a theef; and sche schal sle hem, whiche sche schal se vnwar.

29 למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים

To whom is wo? to whos fadir is wo? to whom ben chidingis? to whom ben dichis? to whom ben woundis with out cause? to whom is puttyng out of iyen?

30 למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך

Whether not to hem, that dwellen in wyn, and studien to drynke al of cuppis?

31 אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים

Biholde thou not wyn, whanne it sparclith, whanne the colour therof schyneth in a ver.

32 אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש

It entrith swetli, but at the laste it schal bite as an eddre doith, and as a cocatrice it schal schede abrood venyms.

33 עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות

Thin iyen schulen se straunge wymmen, and thi herte schal speke weiwerd thingis.

34 והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל

And thou schalt be as a man slepinge in the myddis of the see, and as a gouernour aslepid, whanne the steere is lost.

35 הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד

And thou schalt seie, Thei beeten me, but Y hadde not sorewe; thei drowen me, and Y feelide not; whanne schal Y wake out, and Y schal fynde wynes eft?