< מִשְׁלֵי 23 >

כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך 1
When thou sittest to eat with a ruler, consider diligently what [is] before thee:
ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה 2
And put a knife to thy throat, if thou [art] a man given to appetite.
אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים 3
Be not desirous of his dainties: for they [are] deceitful food.
אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל 4
Labor not to be rich: cease from thy own wisdom.
התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים 5
Wilt thou set thy eyes upon that which is not? for [riches] certainly make to themselves wings; they fly away as an eagle towards heaven.
אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו 6
Eat thou not the bread of [him that hath] an evil eye, neither desire thou his dainties:
כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך 7
For as he thinketh in his heart, so [is] he: Eat and drink, saith he to thee; but his heart [is] not with thee.
פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים 8
The morsel [which] thou hast eaten shalt thou vomit up, and lose thy sweet words.
באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך 9
Speak not in the ears of a fool: for he will despise the wisdom of thy words.
אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא 10
Remove not the old landmark; and enter not into the fields of the fatherless:
כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך 11
For their redeemer [is] mighty; he will plead their cause with thee.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת 12
Apply thy heart to instruction, and thy ears to the words of knowledge.
אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות 13
Withhold not correction from the child: for [if] thou beatest him with the rod, he shall not die.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol h7585) 14
Thou shalt beat him with the rod, and shalt deliver his soul from hell. (Sheol h7585)
בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני 15
My son, if thy heart be wise, my heart shall rejoice, even mine.
ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים 16
Yes, my reins shall rejoice, when thy lips speak right things.
אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום 17
Let not thy heart envy sinners: but [be thou] in the fear of the LORD all the day long.
כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת 18
For surely there is an end; and thy expectation shall not be cut off.
שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך 19
Hear thou, my son, and be wise, and guide thy heart in the way.
אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו 20
Be not among wine-bibbers; among riotous eaters of flesh:
כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה 21
For the drunkard and the glutton shall come to poverty: and drowsiness shall clothe [a man] with rags.
שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך 22
Hearken to thy father that begat thee, and despise not thy mother when she is old.
אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה 23
Buy the truth, and sell [it] not; [also] wisdom, and instruction, and understanding.
גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו 24
The father of the righteous shall greatly rejoice: and he that begetteth a wise [child] shall have joy of him.
ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך 25
Thy father and thy mother shall be glad, and she that bore thee shall rejoice.
תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) 26
My son, give me thy heart, and let thy eyes observe my ways.
כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה 27
For a lewd woman [is] a deep ditch; and a strange woman [is] a narrow pit.
אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף 28
She also lieth in wait as [for] a prey, and increaseth the transgressors among men.
למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים 29
Who hath woe? who hath sorrow? who hath contentions? who hath babbling? who hath wounds without cause? who hath redness of eyes?
למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך 30
They that tarry long at the wine; they that go to seek mixed wine.
אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים 31
Look not thou upon the wine when it is red, when it giveth its color in the cup, [when] it moveth itself aright.
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש 32
At the last it biteth like a serpent, and stingeth like an adder.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות 33
Thy eyes shall behold strange women, and thy heart shall utter perverse things.
והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל 34
And thou shalt be as he that lieth down in the midst of the sea, or as he that lieth upon the top of a mast.
הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד 35
They have stricken me, [wilt thou say], [and] I was not sick; they have beaten me, [and] I felt [it] not: when shall I awake? I will seek it yet again.

< מִשְׁלֵי 23 >