מִשְׁלֵי 23
| כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך | 1 |
When thou sittest to eat with a ruler, thou shalt consider well, what is before thee;
| ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה | 2 |
And shalt put a knife to thy throat, if, of great appetite, thou art:
| אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים | 3 |
Do not crave his dainties, for, the same, are deceitful food.
| אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל | 4 |
Do not toil to get wealth, of thine own understanding, forbear:
| התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים | 5 |
Wilt thou let thine eye fly thereupon, when it is nothing? for it will, surely make, itself wings, Like an eagle, will it wing its way across the heavens.
| אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו | 6 |
Do not eat the food of him that hath a begrudging eye, neither crave thou his dainties;
| כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך | 7 |
For, just as he hath thought in his own mind, so, he is: Eat and drink! he may say to thee, but, his heart, is not with thee.
| פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים | 8 |
As for thy morsel thou hast eaten, thou shalt vomit it, so shalt thou waste thy things so sweet.
| באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך | 9 |
In the ears of a dullard, do not speak, for he will despise the good sense of thy words.
| אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא | 10 |
Do not move back the ancient boundary, and, into the fields of the fatherless, do not enter;
| כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך | 11 |
For, their near of kin, is strong, he, will plead their cause with thee.
| הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת | 12 |
Bring, to correction, thy heart, and thine ears, to the sayings of knowledge.
| אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות | 13 |
Do not withhold, from a child, correction, When thou smitest him with the rod, he shall not die:
| אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol h7585) | 14 |
Thou, with the rod, shalt smite him, and, his soul from hades, shalt thou deliver. (Sheol h7585)
| בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני | 15 |
My son! if thy heart be wise, my heart shall rejoice, even mine.
| ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים | 16 |
So shall my reins exult, when thy lips speak the things that are right.
| אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום | 17 |
Let not thy heart be envious of sinners, only of the reverence of Yahweh, all day long;
| כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת | 18 |
For surely there is a future, and, thine expectation, shall not be cut off.
| שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך | 19 |
Hear, thou, my son, and be wise, and lead forward, in duty, thy heart.
| אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו | 20 |
Do not be among them who tipple with wine, —among them who are gluttons;
| כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה | 21 |
For, the tippler and the glutton, shall come to poverty, and, rags, shall Slumber put on!
| שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך | 22 |
Hearken to thy father here, who begat thee, and despise not, when she is old, thy mother.
| אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה | 23 |
Truth, buy thou, but do not sell, wisdom, and correction, and understanding.
| גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו | 24 |
Greatly shall exult, the father of a righteous man, and, he that begetteth a wise son, shall rejoice in him:
| ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך | 25 |
Rejoice shall thy father and thy mother, yea she, shall exult, who bare thee.
| תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) | 26 |
Oh give, my son, thy mind unto me, and let, thine eyes, observe, my ways;
| כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה | 27 |
For, a deep chasm, is the unchaste woman, and, a narrow pit, the female unknown;
| אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף | 28 |
Yea, she, as for prey, lieth in wait, and, the treacherous among mankind, she causeth to abound.
| למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים | 29 |
Who hath woe? Who hath outcry of pain? Who hath contentions? Who hath complaining? Who hath needless wounds? Who hath dullness of eyes?
| למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך | 30 |
They who tarry over wine, they who go in to search for mixed wine.
| אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים | 31 |
Do not look on wine when it becometh red, when it giveth in the cup its sparkle, glideth down smoothly.
| אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש | 32 |
Its after effect, is that, like a serpent, it biteth, and, like a viper, it doth sting.
| עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות | 33 |
Thine eyes, will see strange women, and, thy heart, will speak perverse things:
| והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל | 34 |
So shalt thou become, as one lying down in the heart of the sea, —or as one lying down on the top of the mastgear:
| הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד | 35 |
They smote me—I felt no pain, They struck me down—I noticed it not, —When shall I wake up? I will go on, I will seek it, again!
