< מִשְׁלֵי 23 >
כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך | 1 |
When thou sittest to eat with a ruler, consider well him that is before thee;
ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה | 2 |
And put a knife to thy throat, if thou be a man given to appetite.
אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים | 3 |
Be not desirous of his dainties; seeing they are deceitful food.
אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל | 4 |
Weary not thyself to be rich; cease from thine own wisdom.
התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים | 5 |
Wilt thou set thine eyes upon it? it is gone; for riches certainly make themselves wings, like an eagle that flieth toward heaven.
אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו | 6 |
Eat thou not the bread of him that hath an evil eye, neither desire thou his dainties;
כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך | 7 |
For as one that hath reckoned within himself, so is he: 'Eat and drink', saith he to thee; but his heart is not with thee.
פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים | 8 |
The morsel which thou hast eaten shalt thou vomit up, and lose thy sweet words.
באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך | 9 |
Speak not in the ears of a fool; for he will despise the wisdom of thy words.
אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא | 10 |
Remove not the ancient landmark; and enter not into the fields of the fatherless;
כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך | 11 |
For their Redeemer is strong; He will plead their cause with thee.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת | 12 |
Apply thy heart unto instruction, and thine ears to the words of knowledge.
אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות | 13 |
Withhold not correction from the child; for though thou beat him with the rod, he will not die.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol ) | 14 |
Thou beatest him with the rod, and wilt deliver his soul from the nether-world. (Sheol )
בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני | 15 |
My son, if thy heart be wise, my heart will be glad, even mine;
ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים | 16 |
Yea, my reins will rejoice, when thy lips speak right things.
אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום | 17 |
Let not thy heart envy sinners, but be in the fear of the LORD all the day;
כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת | 18 |
For surely there is a future; and thy hope shall not be cut off.
שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך | 19 |
Hear thou, my son, and be wise, and guide thy heart in the way.
אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו | 20 |
Be not among winebibbers; among gluttonous eaters of flesh;
כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה | 21 |
For the drunkard and the glutton shall come to poverty; and drowsiness shall clothe a man with rags.
שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך | 22 |
Hearken unto thy father that begot thee, and despise not thy mother when she is old.
אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה | 23 |
Buy the truth, and sell it not; also wisdom, and instruction, and understanding.
גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו | 24 |
The father of the righteous will greatly rejoice; and he that begetteth a wise child will have joy of him.
ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך | 25 |
Let thy father and thy mother be glad, and let her that bore thee rejoice.
תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) | 26 |
My son, give me thy heart, and let thine eyes observe my ways.
כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה | 27 |
For a harlot is a deep ditch; and an alien woman is a narrow pit.
אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף | 28 |
She also lieth in wait as a robber, and increaseth the faithless among men.
למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים | 29 |
Who crieth: 'Woe'? who: 'Alas'? who hath contentions? who hath raving? who hath wounds without cause? who hath redness of eyes?
למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך | 30 |
They that tarry long at the wine; they that go to try mixed wine.
אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים | 31 |
Look not thou upon the wine when it is red, when it giveth its colour in the cup, when it glideth down smoothly;
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש | 32 |
At the last it biteth like a serpent, and stingeth like a basilisk.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות | 33 |
Thine eyes shall behold strange things, and thy heart shall utter confused things.
והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל | 34 |
Yea, thou shalt be as he that lieth down in the midst of the sea, or as he that lieth upon the top of a mast.
הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד | 35 |
'They have struck me, and I felt it not, they have beaten me, and I knew it not; when shall I awake? I will seek it yet again.'