< מִשְׁלֵי 23 >
כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך | 1 |
If thou sit to sup at the table of a prince, consider attentively the things set before thee:
ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה | 2 |
and apply thine hand, knowing that it behoves thee to prepare such [meats]: but if thou art very insatiable,
אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים | 3 |
desire not his provisions; for these belong to a false life.
אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל | 4 |
If thou art poor, measure not thyself with a rich man; but refrain thyself in thy wisdom.
התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים | 5 |
If thou shouldest fix thine eye upon him, he will disappear; for wings like an eagle's are prepared for him, and he returns to the house of his master.
אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו | 6 |
Sup not with an envious man, neither desire thou his meats:
כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך | 7 |
so he eats and drinks as if any one should swallow a hair, and do not bring him in to thyself, nor eat thy morsel with him:
פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים | 8 |
for he will vomit it up, and spoil thy fair words.
באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך | 9 |
Say nothing in the ears of a fool, lest at any time he sneer at thy wise words.
אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא | 10 |
Remove not the ancient landmarks; and enter not upon the possession of the fatherless:
כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך | 11 |
for the Lord is their redeemer; he is mighty, and will plead their cause with thee.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת | 12 |
Apply thine heart to instruction, and prepare thine ears for words of discretion.
אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות | 13 |
Refrain not from chastening a child; for if thou beat him with the rod, he shall not die.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol ) | 14 |
For thou shalt beat him with the rod, and shalt deliver his soul from death. (Sheol )
בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני | 15 |
Son, if thy heart be wise, thou shalt also gladden my heart;
ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים | 16 |
and thy lips shall converse with my lips, if they be right.
אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום | 17 |
Let not thine heart envy sinners: but be thou in the fear of the Lord all the day.
כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת | 18 |
For if thou shouldest keep these things, thou shalt have posterity; and thine hope shall not be removed.
שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך | 19 |
Hear, [my] son, and be wise, and rightly direct the thoughts of thine heart.
אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו | 20 |
Be not a wine-bibber, neither continue long at feasts, and purchases of flesh:
כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה | 21 |
for every drunkard and whoremonger shall be poor; and every sluggard shall clothe himself with tatters and ragged garments.
שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך | 22 |
Hearken, [my] son, to thy father which begot thee, and despise not [thy mother] because she is grown old.
אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה | 23 |
גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו | 24 |
A righteous father brings up [his children] well; and his soul rejoices over a wise son.
ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך | 25 |
Let thy father and thy mother rejoice over thee, and let her that bore thee be glad.
תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) | 26 |
[My] son, give me thine heart, and let thine eyes observe my ways.
כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה | 27 |
For a strange house is a vessel full of holes; and a strange well is narrow.
אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף | 28 |
For such a one shall perish suddenly; and every transgressor shall be cut off.
למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים | 29 |
Who [has] woe? who trouble? who [has] quarrels? and who vexations and disputes? who [has] bruises without a cause? whose eyes are livid?
למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך | 30 |
Are not those of them that stay long at wine? [are] not [those] of them that haunt [the places] where banquets are? Be not drunk with wine; but converse with just men, and converse [with them] openly.
אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים | 31 |
For if thou shouldest set thine eyes on bowls and cups, thou shalt afterwards go more naked than a pestle.
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש | 32 |
But at last [such a one] stretches himself out as one smitten by a serpent, and venom is diffused through him as by a horned serpent.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות | 33 |
Whenever thine eyes shall behold a strange woman, then thy mouth shall speak perverse things.
והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל | 34 |
And thou shalt lie as in the midst of the sea, and as a pilot in a great storm.
הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד | 35 |
And thou shalt say, They smote me, and I was not pained; and they mocked me, and I knew it not: when will it be morning, that I may go and seek those with whom I may go in company?