< מִשְׁלֵי 23 >
כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך | 1 |
Když sedneš k jídlu se pánem, pilně šetř, co jest před tebou.
ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה | 2 |
Jinak vrazil bys nůž do hrdla svého, byl-li bys lakotný.
אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים | 3 |
Nežádej lahůdek jeho, nebo jsou pokrm oklamavatelný.
אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל | 4 |
Neusiluj, abys zbohatl; od opatrnosti své přestaň.
התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים | 5 |
K bohatství-liž bys obrátil oči své? Poněvadž v náhle mizí; nebo sobě zdělalo křídla podobná orličím, a zaletuje k nebi.
אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו | 6 |
Nejez chleba člověka závistivého, a nežádej lahůdek jeho.
כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך | 7 |
Nebo jak on sobě tebe váží v mysli své, tak ty pokrmu toho. Díť: Jez a pí, ale srdce jeho není s tebou.
פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים | 8 |
Skyvu svou, kterouž jsi snědl, vyvrátíš, a zmaříš slova svá utěšená.
באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך | 9 |
Před bláznem nemluv, nebo pohrdne opatrností řečí tvých.
אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא | 10 |
Nepřenášej mezníku starodávního, a na pole sirotků nevcházej.
כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך | 11 |
Silnýť jest zajisté ochránce jejich; onť povede při jejich proti tobě.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת | 12 |
Zaveď k učení mysl svou, a uši své k řečem umění.
אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות | 13 |
Neodjímej od mladého kázně; nebo umrskáš-li jej metlou, neumřeť.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol ) | 14 |
Ty metlou jej mrskávej, a tak duši jeho z pekla vytrhneš. (Sheol )
בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני | 15 |
Synu můj, bude-li moudré srdce tvé, veseliti se bude srdce mé všelijak ve mně;
ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים | 16 |
A plésati budou ledví má, když mluviti budou rtové tvoji pravé věci.
אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום | 17 |
Nechť nezávidí srdce tvé hříšníku, ale raději choď v bázni Hospodinově celý den.
כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת | 18 |
Nebo poněvadž jest odplata, naděje tvá nebude podťata.
שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך | 19 |
Slyš ty, synu můj, a buď moudrý, a naprav na cestu srdce své.
אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו | 20 |
Nebývej mezi pijány vína, ani mezi žráči masa.
כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה | 21 |
Nebo opilec a žráč zchudne, a ospánlivost v hadry obláčí.
שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך | 22 |
Poslouchej otce svého, kterýž tě zplodil, aniž pohrdej matkou svou, když se zstará.
אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה | 23 |
Pravdy nabuď, a neprodávej jí, též moudrosti, umění a rozumnosti.
גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו | 24 |
Náramně bývá potěšen otec spravedlivého, a ten, kdož zplodil moudrého, veselí se z něho.
ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך | 25 |
Nechať se tedy veselí otec tvůj a matka tvá, a ať pléše rodička tvá.
תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) | 26 |
Dej mi, synu můj, srdce své, a oči tvé cest mých ať ostříhají.
כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה | 27 |
Nebo nevěstka jest jáma hluboká, a studnice těsná žena cizí.
אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף | 28 |
Onať také jako loupežník úklady činí, a zoufalce na světě rozmnožuje.
למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים | 29 |
Komu běda? komu ouvech? komu svady? komu křik? komu rány darmo? komu červenost očí?
למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך | 30 |
Těm, kteříž se zdržují na víně; těm, kteříž chodí, aby vyhledali strojené víno.
אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים | 31 |
Nehleď na víno rdící se, že vydává v koflíku záři svou, a přímo vyskakuje.
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש | 32 |
Naposledy jako had uštípne, a jako štír ušťkne.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות | 33 |
Oči tvé hleděti budou na cizí, a srdce tvé mluviti bude převrácené věci,
והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל | 34 |
A budeš jako ten, kterýž spí u prostřed moře, a jako ten, kterýž spí na vrchu sloupu bárky.
הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד | 35 |
Díš: Zbili mne, a nestonal jsem, tloukli mne, a nečil jsem; když procítím, dám se zase v to.