נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב | 1 |
נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טֽוֹב׃ |
עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה | 2 |
עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהֹוָֽה׃ |
ערום ראה רעה ויסתר (ונסתר) ופתיים עברו ונענשו | 3 |
עָרוּם ׀ רָאָה רָעָה (ויסתר) [וְנִסְתָּר] וּפְתָיִים עָבְרוּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃ |
עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים | 4 |
עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּֽים׃ |
צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם | 5 |
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶֽם׃ |
חנך לנער על-פי דרכו-- גם כי-יזקין לא-יסור ממנה | 6 |
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי־יַזְקִין לֹֽא־יָסוּר מִמֶּֽנָּה׃ |
עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה | 7 |
עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶֽה׃ |
זורע עולה יקצור- (יקצר-) און ושבט עברתו יכלה | 8 |
זוֹרֵעַ עַוְלָה (יקצור) [יִקְצׇר־]אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶֽה׃ |
טוב-עין הוא יברך כי-נתן מלחמו לדל | 9 |
טֽוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּֽי־נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּֽל׃ |
גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון | 10 |
גָּרֵֽשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלֽוֹן׃ |
אהב טהור- (טהר-) לב-- חן שפתיו רעהו מלך | 11 |
אֹהֵב (טהור) [טְהׇר־]לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶֽלֶךְ׃ |
עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד | 12 |
עֵינֵי יְהֹוָה נָצְרוּ דָעַת וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵֽד׃ |
אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח | 13 |
אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵֽחַ׃ |
שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול- (יפל-) שם | 14 |
שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהֹוָה (יפול) [יִפׇּל־]שָֽׁם׃ |
אולת קשורה בלב-נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו | 15 |
אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב־נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּֽנּוּ׃ |
עשק דל להרבות לו-- נתן לעשיר אך-למחסור | 16 |
עֹשֵֽׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ |
הט אזנך--ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי | 17 |
הַט אׇזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּֽי׃ |
כי-נעים כי-תשמרם בבטנך יכנו יחדו על-שפתיך | 18 |
כִּֽי־נָעִים כִּֽי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃ |
להיות ביהוה מבטחך-- הודעתיך היום אף-אתה | 19 |
לִֽהְיוֹת בַּיהֹוָה מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף־אָֽתָּה׃ |
הלא כתבתי לך שלשום (שלשים)-- במעצות ודעת | 20 |
הֲלֹא כָתַבְתִּֽי לְךָ (שלשום) [שָׁלִישִׁים] בְּמֹעֵצוֹת וָדָֽעַת׃ |
להודיעך--קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך | 21 |
לְהוֹדִֽיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃ |
אל-תגזל-דל כי דל-הוא ואל-תדכא עני בשער | 22 |
אַֽל־תִּגְזׇל־דָּל כִּי דַל־הוּא וְאַל־תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּֽׁעַר׃ |
כי-יהוה יריב ריבם וקבע את-קבעיהם נפש | 23 |
כִּֽי־יְהֹוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָֽפֶשׁ׃ |
אל-תתרע את-בעל אף ואת-איש חמות לא תבוא | 24 |
אַל־תִּתְרַע אֶת־בַּעַל אָף וְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבֽוֹא׃ |
פן-תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך | 25 |
פֶּן־תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃ |
אל-תהי בתקעי-כף בערבים משאות | 26 |
אַל־תְּהִי בְתֹֽקְעֵי־כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאֽוֹת׃ |
אם-אין-לך לשלם-- למה יקח משכבך מתחתיך | 27 |
אִם־אֵֽין־לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃ |
אל-תסג גבול עולם-- אשר עשו אבותיך | 28 |
אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃ |
חזית איש מהיר במלאכתו-- לפני-מלכים יתיצב בל-יתיצב לפני חשכים | 29 |
חָזִיתָ אִישׁ ׀ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִֽפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּֽים׃ |