< מִשְׁלֵי 22 >
נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב | 1 |
A [good] name is rather to be chosen than great riches, [and] loving favour rather than silver and gold.
עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה | 2 |
The rich and the poor meet together: the LORD is the maker of them all.
ערום ראה רעה ויסתר (ונסתר) ופתיים עברו ונענשו | 3 |
A prudent man seeth the evil, and hideth himself: but the simple pass on, and suffer for it.
עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים | 4 |
The reward of humility [and] the fear of the LORD [is] riches, and honour, and life.
צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם | 5 |
Thorns [and] snares are in the way of the froward: he that keepeth his soul shall be far from them.
חנך לנער על-פי דרכו-- גם כי-יזקין לא-יסור ממנה | 6 |
Train up a child in the way he should go, and even when he is old he will not depart from it.
עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה | 7 |
The rich ruleth over the poor, and the borrower is servant to the lender.
זורע עולה יקצור- (יקצר-) און ושבט עברתו יכלה | 8 |
He that soweth iniquity shall reap calamity: and the rod of his wrath shall fail.
טוב-עין הוא יברך כי-נתן מלחמו לדל | 9 |
He that hath a bountiful eye shall be blessed; for he giveth of his bread to the poor.
גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון | 10 |
Cast out the scorner, and contention shall go out; yea, strife and ignominy shall cease.
אהב טהור- (טהר-) לב-- חן שפתיו רעהו מלך | 11 |
He that loveth pureness of heart, [for] the grace of his lips the king shall be his friend.
עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד | 12 |
The eyes of the LORD preserve [him that hath] knowledge, but he overthroweth the words of the treacherous man.
אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח | 13 |
The sluggard saith, There is a lion without: I shall be murdered in the streets.
שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול- (יפל-) שם | 14 |
The mouth of strange women is a deep pit: he that is abhorred of the LORD shall fall therein.
אולת קשורה בלב-נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו | 15 |
Foolishness is bound up in the heart of a child; [but] the rod of correction shall drive it far from him.
עשק דל להרבות לו-- נתן לעשיר אך-למחסור | 16 |
He that oppresseth the poor to increase his [gain, and] he that giveth to the rich, [cometh] only to want.
הט אזנך--ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי | 17 |
Incline thine ear, and hear the words of the wise, and apply thine heart unto my knowledge.
כי-נעים כי-תשמרם בבטנך יכנו יחדו על-שפתיך | 18 |
For it is a pleasant thing if thou keep them within thee, if they be established together upon thy lips.
להיות ביהוה מבטחך-- הודעתיך היום אף-אתה | 19 |
That thy trust may be in the LORD, I have made [them] known to thee this day, even to thee.
הלא כתבתי לך שלשום (שלשים)-- במעצות ודעת | 20 |
Have not I written unto thee excellent things of counsels and knowledge;
להודיעך--קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך | 21 |
To make thee know the certainty of the words of truth, that thou mayest carry back words of truth to them that send thee?
אל-תגזל-דל כי דל-הוא ואל-תדכא עני בשער | 22 |
Rob not the poor, because he is poor, neither oppress the afflicted in the gate:
כי-יהוה יריב ריבם וקבע את-קבעיהם נפש | 23 |
For the LORD will plead their cause, and despoil of life those that despoil them.
אל-תתרע את-בעל אף ואת-איש חמות לא תבוא | 24 |
Make no friendship with a man that is given to anger; and with a wrathful man thou shalt not go:
פן-תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך | 25 |
Lest thou learn his ways, and get a snare to thy soul.
אל-תהי בתקעי-כף בערבים משאות | 26 |
Be thou not one of them that strike hands, [or] of them that are sureties for debts:
אם-אין-לך לשלם-- למה יקח משכבך מתחתיך | 27 |
If thou hast not wherewith to pay, why should he take away thy bed from under thee?
אל-תסג גבול עולם-- אשר עשו אבותיך | 28 |
Remove not the ancient landmark, which thy fathers have set.
חזית איש מהיר במלאכתו-- לפני-מלכים יתיצב בל-יתיצב לפני חשכים | 29 |
Seest thou a man diligent in his business? he shall stand before kings; he shall not stand before mean men.