< מִשְׁלֵי 20 >
לץ היין המה שכר וכל-שגה בו לא יחכם | 1 |
Vinen er ein spottar, rusdrykken ein ståkar, ingen som tumlar av honom, er vis.
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו | 2 |
Den rædsla kongen vekkjer, er som løveburing, den som fær hans vreide på seg, set livet sitt på spel.
כבוד לאיש שבת מריב וכל-אויל יתגלע | 3 |
Mannsens æra er å halda seg frå trætta, men kvar uviting glefser til.
מחרף עצל לא-יחרש ישאל (ושאל) בקציר ואין | 4 |
Letingen pløgjer ikkje um hausten, i skurdonni leitar han fåfengt etter grøda.
מים עמקים עצה בלב-איש ואיש תבונה ידלנה | 5 |
Råd i mannsens hjarta er som vatn i djupet, men ein skynsam mann kann draga det upp.
רב-אדם--יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא | 6 |
Mest kvar mann råkar ein som elskar honom, men kven finn ein som er å lita på?
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו | 7 |
Den som ferdast ulastande og er rettferdig, sæle er borni hans etter honom.
מלך יושב על-כסא-דין-- מזרה בעיניו כל-רע | 8 |
Ein konge som sit på domarstol, skil ut alt vondt med augo sine.
מי-יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי | 9 |
Kven kann segja: «Eg hev halda hjarta reint og er fri frå syndi mi?»
אבן ואבן איפה ואיפה-- תועבת יהוה גם-שניהם | 10 |
Tvo slag vegt og tvo slag mål er båe tvo ein styggedom for Herren.
גם במעלליו יתנכר-נער-- אם-זך ואם-ישר פעלו | 11 |
Alt guten syner i si gjerd um ferdi hans vert rein og rett.
אזן שמעת ועין ראה-- יהוה עשה גם-שניהם | 12 |
Øyra som høyrer og auga som ser - Herren hev skapt deim båe tvo.
אל-תאהב שנה פן-תורש פקח עיניך שבע-לחם | 13 |
Elska ikkje svevn, for då vert du fatig, haldt augo uppe, so fær du brød til mette.
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל | 14 |
«Klent, klent!» segjer kjøparen, men når han gjeng burt, so rosar han seg.
יש זהב ורב-פנינים וכלי יקר שפתי-דעת | 15 |
Vel finst det gull og mange perlor, men dyraste gogni er lippor med kunnskap.
לקח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכרים (נכריה) חבלהו | 16 |
Tak klædi hans! for han hev borga for ein annan, og panta honom for framande!
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא-פיהו חצץ | 17 |
Søtt er for mannen det brød han hev fenge med fals, men sidan vert munnen hans full av småstein.
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה | 18 |
Råder vert stødige med rådleggjing, få då klok styring når du fører krig!
גולה-סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב | 19 |
Den som fer med drøs, ber løynråd ut, og gapen skal du ikkje hava noko med.
מקלל אביו ואמו-- ידעך נרו באישון (באשון) חשך | 20 |
Den som bannar far og mor, hans lampa skal slokna i kolmyrkret.
נחלה מבחלת (מבהלת) בראשונה ואחריתה לא תברך | 21 |
Ein arv som ein i fyrstundes er for fus på, vert på slutten utan velsigning.
אל-תאמר אשלמה-רע קוה ליהוה וישע לך | 22 |
Seg ikkje: «Eg vil løna med vondt!» Venta på Herren, han vil hjelpa deg.
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב | 23 |
Tvo slag vegt er ein styggedom for Herren, og den falske skålvegt er ikkje god.
מיהוה מצעדי-גבר ואדם מה-יבין דרכו | 24 |
Frå Herren kjem mannsens stig, og kor kann eit menneskje skyna sin veg?
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר | 25 |
Fårlegt er det for eit menneskje å vigsla eitkvart tankelaust, og fyrst granska lovnaden etterpå.
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן | 26 |
Ein vis konge skil ut dei gudlause og let hjulet ganga yver deim.
נר יהוה נשמת אדם חפש כל-חדרי-בטן | 27 |
Menneskjens ånd er Herrens lampa, og ho ransakar alle rom i hjarta.
חסד ואמת יצרו-מלך וסעד בחסד כסאו | 28 |
Kjærleik og truskap er vakt um kongen, og han styd sin kongsstol på kjærleik.
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה | 29 |
Ei æra for ungdomar er deira kraft, og ein prydnad for dei gamle er grått hår.
חברות פצע תמריק (תמרוק) ברע ומכות חדרי-בטן | 30 |
Svidande sår reinser burt det vonde, ja, slag reinsar hjartans inste rom.