< מִשְׁלֵי 20 >

לץ היין המה שכר וכל-שגה בו לא יחכם 1
Vinen er ein spottar, rusdrykken ein ståkar, ingen som tumlar av honom, er vis.
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו 2
Den rædsla kongen vekkjer, er som løveburing, den som fær hans vreide på seg, set livet sitt på spel.
כבוד לאיש שבת מריב וכל-אויל יתגלע 3
Mannsens æra er å halda seg frå trætta, men kvar uviting glefser til.
מחרף עצל לא-יחרש ישאל (ושאל) בקציר ואין 4
Letingen pløgjer ikkje um hausten, i skurdonni leitar han fåfengt etter grøda.
מים עמקים עצה בלב-איש ואיש תבונה ידלנה 5
Råd i mannsens hjarta er som vatn i djupet, men ein skynsam mann kann draga det upp.
רב-אדם--יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא 6
Mest kvar mann råkar ein som elskar honom, men kven finn ein som er å lita på?
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו 7
Den som ferdast ulastande og er rettferdig, sæle er borni hans etter honom.
מלך יושב על-כסא-דין-- מזרה בעיניו כל-רע 8
Ein konge som sit på domarstol, skil ut alt vondt med augo sine.
מי-יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי 9
Kven kann segja: «Eg hev halda hjarta reint og er fri frå syndi mi?»
אבן ואבן איפה ואיפה-- תועבת יהוה גם-שניהם 10
Tvo slag vegt og tvo slag mål er båe tvo ein styggedom for Herren.
גם במעלליו יתנכר-נער-- אם-זך ואם-ישר פעלו 11
Alt guten syner i si gjerd um ferdi hans vert rein og rett.
אזן שמעת ועין ראה-- יהוה עשה גם-שניהם 12
Øyra som høyrer og auga som ser - Herren hev skapt deim båe tvo.
אל-תאהב שנה פן-תורש פקח עיניך שבע-לחם 13
Elska ikkje svevn, for då vert du fatig, haldt augo uppe, so fær du brød til mette.
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל 14
«Klent, klent!» segjer kjøparen, men når han gjeng burt, so rosar han seg.
יש זהב ורב-פנינים וכלי יקר שפתי-דעת 15
Vel finst det gull og mange perlor, men dyraste gogni er lippor med kunnskap.
לקח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכרים (נכריה) חבלהו 16
Tak klædi hans! for han hev borga for ein annan, og panta honom for framande!
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא-פיהו חצץ 17
Søtt er for mannen det brød han hev fenge med fals, men sidan vert munnen hans full av småstein.
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה 18
Råder vert stødige med rådleggjing, få då klok styring når du fører krig!
גולה-סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב 19
Den som fer med drøs, ber løynråd ut, og gapen skal du ikkje hava noko med.
מקלל אביו ואמו-- ידעך נרו באישון (באשון) חשך 20
Den som bannar far og mor, hans lampa skal slokna i kolmyrkret.
נחלה מבחלת (מבהלת) בראשונה ואחריתה לא תברך 21
Ein arv som ein i fyrstundes er for fus på, vert på slutten utan velsigning.
אל-תאמר אשלמה-רע קוה ליהוה וישע לך 22
Seg ikkje: «Eg vil løna med vondt!» Venta på Herren, han vil hjelpa deg.
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב 23
Tvo slag vegt er ein styggedom for Herren, og den falske skålvegt er ikkje god.
מיהוה מצעדי-גבר ואדם מה-יבין דרכו 24
Frå Herren kjem mannsens stig, og kor kann eit menneskje skyna sin veg?
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר 25
Fårlegt er det for eit menneskje å vigsla eitkvart tankelaust, og fyrst granska lovnaden etterpå.
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן 26
Ein vis konge skil ut dei gudlause og let hjulet ganga yver deim.
נר יהוה נשמת אדם חפש כל-חדרי-בטן 27
Menneskjens ånd er Herrens lampa, og ho ransakar alle rom i hjarta.
חסד ואמת יצרו-מלך וסעד בחסד כסאו 28
Kjærleik og truskap er vakt um kongen, og han styd sin kongsstol på kjærleik.
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה 29
Ei æra for ungdomar er deira kraft, og ein prydnad for dei gamle er grått hår.
חברות פצע תמריק (תמרוק) ברע ומכות חדרי-בטן 30
Svidande sår reinser burt det vonde, ja, slag reinsar hjartans inste rom.

< מִשְׁלֵי 20 >