< מִשְׁלֵי 20 >
לץ היין המה שכר וכל-שגה בו לא יחכם | 1 |
Wiyn is a letcherouse thing and drunkenesse is ful of noise; who euere delitith in these, schal not be wijs.
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו | 2 |
As the roryng of a lioun, so and the drede of the kyng; he that territh hym to ire, synneth ayens his owne lijf.
כבוד לאיש שבת מריב וכל-אויל יתגלע | 3 |
It is onour to a man that departith hym silf fro stryuyngis; but fonned men ben medlid with dispisyngis.
מחרף עצל לא-יחרש ישאל (ושאל) בקציר ואין | 4 |
A slow man nolde ere for coold; therfor he schal begge in somer, and me schal not yyue to hym.
מים עמקים עצה בלב-איש ואיש תבונה ידלנה | 5 |
As deep watir, so counsel is in the herte of a man; but a wijs man schal drawe it out.
רב-אדם--יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא | 6 |
Many men ben clepid merciful; but who schal fynde a feithful man?
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו | 7 |
Forsothe a iust man that goith in his simplenesse, schal leeue blessid sones aftir hym.
מלך יושב על-כסא-דין-- מזרה בעיניו כל-רע | 8 |
A king that sittith in the seete of doom, distrieth al yuel bi his lokyng.
מי-יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי | 9 |
Who may seie, Myn herte is clene; Y am clene of synne?
אבן ואבן איפה ואיפה-- תועבת יהוה גם-שניהם | 10 |
A weiyte and a weiyte, a mesure and a mesure, euer eithir is abhomynable at God.
גם במעלליו יתנכר-נער-- אם-זך ואם-ישר פעלו | 11 |
A child is vndurstondun bi hise studies, yf his werkis ben riytful and cleene.
אזן שמעת ועין ראה-- יהוה עשה גם-שניהם | 12 |
An eere heringe, and an iye seynge, God made euere eithir.
אל-תאהב שנה פן-תורש פקח עיניך שבע-לחם | 13 |
Nyle thou loue sleep, lest nedynesse oppresse thee; opene thin iyen, and be thou fillid with looues.
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל | 14 |
Ech biere seith, It is yuel, it is yuel; and whanne he hath go awey, thanne he schal haue glorie.
יש זהב ורב-פנינים וכלי יקר שפתי-דעת | 15 |
Gold, and the multitude of iemmes, and a preciouse vessel, ben the lippis of kunnyng.
לקח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכרים (נכריה) חבלהו | 16 |
Take thou awei the cloth of hym, that was borewe of an othere man; and for straungeris take thou awei a wed fro hym.
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא-פיהו חצץ | 17 |
The breed of a leesing is sweet to a man; and aftirward his mouth schal be fillid with rikenyng.
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה | 18 |
Thouytis ben maad strong bi counselis; and bateils schulen be tretid bi gouernals.
גולה-סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב | 19 |
Be thou not medlid with him that schewith pryuetees, and goith gylefulli, and alargith hise lippis.
מקלל אביו ואמו-- ידעך נרו באישון (באשון) חשך | 20 |
The liyt of hym that cursith his fadir and modir, schal be quenchid in the myddis of derknessis.
נחלה מבחלת (מבהלת) בראשונה ואחריתה לא תברך | 21 |
Eritage to which me haastith in the bigynnyng, schal wante blessing in the laste tyme.
אל-תאמר אשלמה-רע קוה ליהוה וישע לך | 22 |
Seie thou not, Y schal yelde yuel for yuel; abide thou the Lord, and he schal delyuere thee.
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב | 23 |
Abhomynacioun at God is weiyte and weiyte; a gileful balaunce is not good.
מיהוה מצעדי-גבר ואדם מה-יבין דרכו | 24 |
The steppis of man ben dressid of the Lord; who forsothe of men mai vndurstonde his weie?
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר | 25 |
Falling of man is to make auow to seyntis, and aftirward to withdrawe the vowis.
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן | 26 |
A wijs kyng scaterith wickid men; and bowith a bouwe of victorie ouer hem.
נר יהוה נשמת אדם חפש כל-חדרי-בטן | 27 |
The lanterne of the Lord is the spirit of man, that sekith out alle the priuetees of the wombe.
חסד ואמת יצרו-מלך וסעד בחסד כסאו | 28 |
Merci and treuthe kepen a kyng; and his trone is maad strong bi mekenesse.
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה | 29 |
The ful out ioiyng of yonge men is the strengthe of hem; and the dignyte of elde men is hoornesse.
חברות פצע תמריק (תמרוק) ברע ומכות חדרי-בטן | 30 |
The wannesse of wounde schal wipe aweie yuels, and woundis in the priuyere thingis of the wombe.