< מִשְׁלֵי 20 >
לץ היין המה שכר וכל-שגה בו לא יחכם | 1 |
酒能使人亵慢,浓酒使人喧嚷; 凡因酒错误的,就无智慧。
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו | 2 |
王的威吓如同狮子吼叫; 惹动他怒的,是自害己命。
כבוד לאיש שבת מריב וכל-אויל יתגלע | 3 |
远离纷争是人的尊荣; 愚妄人都爱争闹。
מחרף עצל לא-יחרש ישאל (ושאל) בקציר ואין | 4 |
懒惰人因冬寒不肯耕种, 到收割的时候,他必讨饭而无所得。
מים עמקים עצה בלב-איש ואיש תבונה ידלנה | 5 |
人心怀藏谋略,好像深水, 惟明哲人才能汲引出来。
רב-אדם--יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא | 6 |
人多述说自己的仁慈, 但忠信人谁能遇着呢?
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו | 7 |
行为纯正的义人, 他的子孙是有福的!
מלך יושב על-כסא-דין-- מזרה בעיניו כל-רע | 8 |
王坐在审判的位上, 以眼目驱散诸恶。
מי-יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי | 9 |
谁能说,我洁净了我的心, 我脱净了我的罪?
אבן ואבן איפה ואיפה-- תועבת יהוה גם-שניהם | 10 |
两样的法码,两样的升斗, 都为耶和华所憎恶。
גם במעלליו יתנכר-נער-- אם-זך ואם-ישר פעלו | 11 |
孩童的动作是清洁,是正直, 都显明他的本性。
אזן שמעת ועין ראה-- יהוה עשה גם-שניהם | 12 |
能听的耳,能看的眼, 都是耶和华所造的。
אל-תאהב שנה פן-תורש פקח עיניך שבע-לחם | 13 |
不要贪睡,免致贫穷; 眼要睁开,你就吃饱。
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל | 14 |
买物的说:不好,不好; 及至买去,他便自夸。
יש זהב ורב-פנינים וכלי יקר שפתי-דעת | 15 |
有金子和许多珍珠, 惟有知识的嘴乃为贵重的珍宝。
לקח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכרים (נכריה) חבלהו | 16 |
谁为生人作保,就拿谁的衣服; 谁为外人作保,谁就要承当。
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא-פיהו חצץ | 17 |
以虚谎而得的食物,人觉甘甜; 但后来,他的口必充满尘沙。
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה | 18 |
计谋都凭筹算立定; 打仗要凭智谋。
גולה-סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב | 19 |
往来传舌的,泄漏密事; 大张嘴的,不可与他结交。
מקלל אביו ואמו-- ידעך נרו באישון (באשון) חשך | 20 |
咒骂父母的,他的灯必灭, 变为漆黑的黑暗。
נחלה מבחלת (מבהלת) בראשונה ואחריתה לא תברך | 21 |
起初速得的产业, 终久却不为福。
אל-תאמר אשלמה-רע קוה ליהוה וישע לך | 22 |
你不要说,我要以恶报恶; 要等候耶和华,他必拯救你。
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב | 23 |
两样的法码为耶和华所憎恶; 诡诈的天平也为不善。
מיהוה מצעדי-גבר ואדם מה-יבין דרכו | 24 |
人的脚步为耶和华所定; 人岂能明白自己的路呢?
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר | 25 |
人冒失说,这是圣物, 许愿之后才查问,就是自陷网罗。
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן | 26 |
智慧的王簸散恶人, 用碌碡滚轧他们。
נר יהוה נשמת אדם חפש כל-חדרי-בטן | 27 |
人的灵是耶和华的灯, 鉴察人的心腹。
חסד ואמת יצרו-מלך וסעד בחסד כסאו | 28 |
王因仁慈和诚实得以保全他的国位, 也因仁慈立稳。
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה | 29 |
强壮乃少年人的荣耀; 白发为老年人的尊荣。
חברות פצע תמריק (תמרוק) ברע ומכות חדרי-בטן | 30 |
鞭伤除净人的罪恶; 责打能入人的心腹。