< מִשְׁלֵי 2 >

בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך 1
Mon fils, si tu reçois mes paroles, et si tu caches mes commandements en toi,
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה 2
En sorte que ton oreille écoute la sagesse: incline ton cœur pour connaître la prudence.
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך 3
Car si tu invoques la sagesse, et que tu inclines ton cœur vers la prudence;
אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה 4
Si tu la recherches comme l’argent, et que tu creuses pour la trouver, comme les trésors:
אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא 5
Alors tu comprendras la crainte du Seigneur, et tu trouveras la science de Dieu.
כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה 6
Parce que c’est le Seigneur qui donne la sagesse, et que de sa bouche sortent la prudence et la science.
וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם 7
Il veillera au salut des hommes droits, et protégera ceux qui marchent dans la simplicité,
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר 8
Conservant les sentiers de la justice, et gardant les voies des saints.
אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב 9
C’est alors que tu comprendras la justice et le jugement, et l’équité et tout bon sentier.
כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם 10
Si la sagesse entre dans ton cœur, et que la science à ton âme plaise,
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה 11
Le conseil te gardera, et la prudence te sauvera,
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות 12
Afin que tu sois arraché à une voie mauvaise, et à l’homme qui tient des discours pervers;
העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך 13
À ceux qui abandonnent le droit chemin, et qui marchent par des voies ténébreuses,
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע 14
Qui se réjouissent lorsqu’ils ont mal fait, qui tressaillent de joie dans les choses les plus mauvaises,
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם 15
Dont les voies son perverses, et dont les démarches sont infâmes.
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה 16
Afin que tu sois arraché à la femme d’autrui, et à l’étrangère, qui amollit ses paroles;
העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה 17
Qui abandonne le guide de sa jeunesse,
כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה 18
Et qui a oublié l’alliance de son Dieu: sa maison penche vers la mort, et ses sentiers vers les enfers;
כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים 19
Tous ceux qui entrent chez elle ne reviendront pas, et ne prendront pas les sentiers de la vie.
למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר 20
Afin que tu marches dans une voie bonne, et que tu gardes les sentiers des justes.
כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה 21
Car les hommes qui sont droits habiteront sur la terre, et les simples y demeureront constamment.
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה 22
Mais les impies seront exterminés de la terre; et les méchants en seront enlevés.

< מִשְׁלֵי 2 >