< מִשְׁלֵי 2 >

בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך 1
My son, if thou wilt receive my words, and lay up my commandments with thee;
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה 2
So that thou incline thine ear unto wisdom, and apply thine heart to understanding;
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך 3
Yea, if thou cry after discernment, and lift up thy voice for understanding;
אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה 4
If thou seek her as silver, and search for her as for hid treasures;
אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא 5
Then shalt thou understand the fear of the LORD, and find the knowledge of God.
כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה 6
For the LORD giveth wisdom; out of his mouth [cometh] knowledge and understanding:
וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם 7
He layeth up sound wisdom for the upright, [he is] a shield to them that walk in integrity;
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר 8
That he may guard the paths of judgment, and preserve the way of his saints.
אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב 9
Then shalt thou understand righteousness and judgment, and equity, [yea], every good path.
כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם 10
For wisdom shall enter into thine heart, and knowledge shall be pleasant unto thy soul;
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה 11
Discretion shall watch over thee, understanding shall keep thee:
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות 12
To deliver thee from the way of evil, from the men that speak froward things;
העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך 13
Who forsake the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע 14
Who rejoice to do evil, and delight in the frowardness of evil;
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם 15
Who are crooked in their ways, and perverse in their paths:
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה 16
To deliver thee from the strange woman, even from the stranger which flattereth with her words;
העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה 17
Which forsaketh the friend of her youth, and forgetteth the covenant of her God:
כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה 18
For her house inclineth unto death, and her paths unto the dead:
כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים 19
None that go unto her return again, neither do they attain unto the paths of life:
למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר 20
That thou mayest walk in the way of good men, and keep the paths of the righteous.
כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה 21
For the upright shall dwell in the land, and the perfect shall remain in it.
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה 22
But the wicked shall be cut off from the land, and they that deal treacherously shall be rooted out of it.

< מִשְׁלֵי 2 >