< מִשְׁלֵי 2 >
בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
My son, if thou wilt receive my words, and lay up my commandments with thee;
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה | 2 |
So that thou incline thine ear unto wisdom, and apply thine heart to understanding;
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך | 3 |
Yea, if thou cry after discernment, and lift up thy voice for understanding;
אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה | 4 |
If thou seek her as silver, and search for her as for hid treasures;
אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא | 5 |
Then shalt thou understand the fear of the LORD, and find the knowledge of God.
כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה | 6 |
For the LORD giveth wisdom; out of his mouth [cometh] knowledge and understanding:
וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם | 7 |
He layeth up sound wisdom for the upright, [he is] a shield to them that walk in integrity;
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר | 8 |
That he may guard the paths of judgment, and preserve the way of his saints.
אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב | 9 |
Then shalt thou understand righteousness and judgment, and equity, [yea], every good path.
כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם | 10 |
For wisdom shall enter into thine heart, and knowledge shall be pleasant unto thy soul;
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה | 11 |
Discretion shall watch over thee, understanding shall keep thee:
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות | 12 |
To deliver thee from the way of evil, from the men that speak froward things;
העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך | 13 |
Who forsake the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע | 14 |
Who rejoice to do evil, and delight in the frowardness of evil;
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם | 15 |
Who are crooked in their ways, and perverse in their paths:
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 16 |
To deliver thee from the strange woman, even from the stranger which flattereth with her words;
העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה | 17 |
Which forsaketh the friend of her youth, and forgetteth the covenant of her God:
כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה | 18 |
For her house inclineth unto death, and her paths unto the dead:
כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים | 19 |
None that go unto her return again, neither do they attain unto the paths of life:
למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר | 20 |
That thou mayest walk in the way of good men, and keep the paths of the righteous.
כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה | 21 |
For the upright shall dwell in the land, and the perfect shall remain in it.
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה | 22 |
But the wicked shall be cut off from the land, and they that deal treacherously shall be rooted out of it.