בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה | 2 |
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך | 3 |
אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה | 4 |
אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא | 5 |
כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה | 6 |
וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם | 7 |
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר | 8 |
אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב | 9 |
כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם | 10 |
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה | 11 |
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות | 12 |
העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך | 13 |
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע | 14 |
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם | 15 |
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 16 |
העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה | 17 |
כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה | 18 |
כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים | 19 |
למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר | 20 |
כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה | 21 |
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה | 22 |