< מִשְׁלֵי 2 >
בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
My son, if thou wouldst but accept my words, and treasure up my commandments with thee;
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה | 2 |
To let thy ear listen unto wisdom: [if] thou wouldst incline thy heart to understanding.
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך | 3 |
For if thou wilt call after intelligence; if after understanding thou wilt lift up thy voice;
אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה | 4 |
If thou wilt seek her as silver, and search for her as for hidden treasures:
אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא | 5 |
Then wilt thou understand the fear of the Lord, and the knowledge of God wilt thou find.
כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה | 6 |
For the Lord giveth wisdom: out of his mouth [come] knowledge and understanding.
וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם | 7 |
He treasureth up sound wisdom for the righteous, as a shield to those that walk in integrity:
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר | 8 |
That men may keep the paths of justice; and the way of his pious servants doth he guard.
אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב | 9 |
Then wilt thou understand righteousness, and justice, and equity: yea, every track of goodness.
כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם | 10 |
For wisdom will enter thy heart, and knowledge will be pleasant unto thy soul;
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה | 11 |
Discretion will watch over thee, understanding will keep thee;
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות | 12 |
To deliver thee from the way of the bad, from the man that speaketh perverse things;
העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך | 13 |
[From those] who leave the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע | 14 |
Who rejoice to do evil, who are delighted in the perverseness of the bad;
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם | 15 |
Who as regardeth their paths are crooked, and froward in their tracks.
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 16 |
To deliver thee from the adulteress, from the alien woman that useth flattering speeches;
העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה | 17 |
That forsaketh the friend of her youth, and forgetteth the covenant of her God.
כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה | 18 |
For she sinketh unto death—her house, and unto the departed [lead] her tracks.
כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים | 19 |
All that come unto her return not again, and they will not reach the paths of life.
למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר | 20 |
In order that thou mayest walk in the way of good men, and observe the paths of the righteous.
כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה | 21 |
For the upright will dwell on the earth, and the perfect will be left remaining on it.
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה | 22 |
But the wicked will be cut off from the earth, and the treacherous shall be plucked up therefrom.