< מִשְׁלֵי 2 >
בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
My son, if thou receivest my words, and layest up my commandments with thee,
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה | 2 |
so that thou incline thine ear unto wisdom [and] thou apply thy heart to understanding;
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך | 3 |
yea, if thou criest after discernment [and] liftest up thy voice to understanding;
אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה | 4 |
if thou seekest her as silver and searchest for her as for hidden treasures:
אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא | 5 |
then shalt thou understand the fear of Jehovah, and find the knowledge of God.
כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה | 6 |
For Jehovah giveth wisdom; out of his mouth [come] knowledge and understanding.
וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם | 7 |
He layeth up sound wisdom for the upright; [he] is a shield to them that walk in integrity;
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר | 8 |
guarding the paths of just judgment and keeping the way of his godly ones.
אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב | 9 |
Then shalt thou understand righteousness and judgment and equity: every good path.
כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם | 10 |
When wisdom entereth into thy heart and knowledge is pleasant unto thy soul,
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה | 11 |
discretion shall keep thee, understanding shall preserve thee:
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות | 12 |
To deliver thee from the way of evil, from the man that speaketh froward things;
העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך | 13 |
[from those] who leave the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע | 14 |
who rejoice to do evil, [and] delight in the frowardness of evil;
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם | 15 |
whose paths are crooked, and who are perverted in their course:
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 16 |
To deliver thee from the strange woman, from the stranger who flattereth with her words;
העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה | 17 |
who forsaketh the guide of her youth, and forgetteth the covenant of her God;
כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה | 18 |
— for her house inclineth unto death, and her paths unto the dead;
כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים | 19 |
none that go unto her return again, neither do they attain to the paths of life:
למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר | 20 |
— that thou mayest walk in the way of the good, and keep the paths of the righteous.
כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה | 21 |
For the upright shall dwell in the land, and the perfect shall remain in it;
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה | 22 |
but the wicked shall be cut off from the land, and the unfaithful shall be plucked up out of it.