< מִשְׁלֵי 2 >
בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
Min Søn! dersom du vil tage imod mine Ord og gemme mine Rud hos dig,
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה | 2 |
saa at du lader dit Øre give Agt paa Visdommen, bøjer dit Hjerte til Indsigt;
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך | 3 |
ja, dersom du kalder paa Forstanden, opløfter din Røst efter Indsigt;
אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה | 4 |
dersom du søger efter den som efter Sølv og ransager efter den som efter skjulte Skatte:
אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא | 5 |
Da skal du forstaa Herrens Frygt og finde Guds Kundskab.
כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה | 6 |
Thi Herren giver Visdom, af hans Mund er Kundskab og Indsigt.
וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם | 7 |
Han gemmer det varige gode til de oprigtige; han er et Skjold for dem, som vandre fuldkommelig,
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר | 8 |
saa han bevogter Rettens Stier og bevarer sine helliges Vej.
אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב | 9 |
Da skal du forstaa Ret og Retfærdighed og Retvished, al god Vej.
כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם | 10 |
Thi Visdom skal komme i dit Hjerte og Kundskab være liflig for din Sjæl.
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה | 11 |
Kløgt skal bevare dig og Indsigt bevogte dig
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות | 12 |
for at fri dig fra Ondskabs Vej, fra en Mand, som taler forvendte Ting;
העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך | 13 |
fra dem, som forlade Rettens Stier for at gaa paa Mørkets Veje;
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע | 14 |
dem, som glæde sig ved at gøre ondt og fryde sig i Ondskabs Forvendthed;
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם | 15 |
dem, hvis Stier ere krogede, og hvis Veje ere bugtede;
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 16 |
for at fri dig fra en fremmed Kvinde, fra en ubekendt, som gør sine Ord glatte,
העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה | 17 |
hende, som har forladt sin Ungdoms Ven, og som har glemt sin Guds Pagt;
כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה | 18 |
thi hendes Hus bøjer ned imod Døden og hendes Veje til Dødningerne;
כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים | 19 |
alle de, som gaa ind til hende, skulle ikke komme tilbage og ikke naa Livsens Stier; —
למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר | 20 |
paa det du kan vandre paa de godes Vej og holde dig paa de retfærdiges Stier.
כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה | 21 |
Thi de retskafne skulle bo i Landet og de oprigtige blive tilovers derudi;
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה | 22 |
men de ugudelige skulle udryddes af Landet og de troløse udslettes deraf.