< מִשְׁלֵי 19 >
טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
Betre er ein fatigmann som ferdast lytelaust enn ein mann med range lippor som attpå er ein dåre.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
Den som er tankelaus i hugen, gjeng det gale, og den som stig for fort med føterne, han stig i miss.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
Mannsens eigi vitløysa fører til fall, men han harmast i sitt hjarta på Herren.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Velstand samla mange vener, men fatigmann vert skild frå venen sin.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
Det falske vitnet skal’kje verta urefst, og den som andar lygn, skal ikkje sleppa undan.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Mange smeikjer den gjæve, og kvar mann er ven med den rauste.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
Fatigmanns brør hatar honom alle, enn meir dreg hans vener seg burt frå honom. Han fer etter ord som er inkjevetta.
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
Den som elskar si sjæl, han vinn seg vit, den som vaktar sitt skyn, skal finna lukka.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
Det falske vitnet skal’kje verta urefst, og den som andar lygn, skal tynast.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Det høver ei for dåren å hava gode dagar, enn mindre for ein træl å råda yver hovdingar.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
Mannsens klokskap gjev honom tol, og det er hans æra å tilgjeva brot.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
Konungs harm er som når løva burar, men godhugen hans er som dogg i graset.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
Ein dårleg son er reint ei ulukka for far sin, og kjerringtrætta er som si-drop frå taket.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
Hus og gods er fedre-arv, men frå Herren kjem ei vitug kona.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
Leta svæver tungt i svevn, og letingen skal svelta.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
Den som tek vare på bodet, tek vare på sitt liv, den som ei ansar si åtferd, skal missa livet.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
Den som gjer miskunn mot armingen, låner til Herren, og av honom fær han vederlag for si velgjerning.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Aga son din, for endå er det von, men lat deg ikkje driva til å drepa honom.
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
Den som er svært sinna, lyt bøta for det, for um du hjelper han, du gjer vondt verre.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Høyr på råd og lat deg aga, so du til slutt kann verta vis.
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
Mange tankar er i mannsens hjarta, men Herrens råd fær framgang.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
Mannsens miskunn er hans gode vilje, og fatig man er betre enn ein som lyg.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
Otte for Herren fører til liv, mett fær ein kvila og vert ikkje heimsøkt med vondt.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
Stikk den late si hand i fatet, so idest han ei ta ho upp att til munnen.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
Slær du spottaren, so vert uvitingen klok, og agar du den vituge, so fær han vit på kunnskap.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
Den som er vond med far sin og jagar mor si burt, han er ein son til skam og skjemd.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
Høyr ikkje soleis på refsing, son min, at du villar deg burt frå kunnskaps ord!
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
Eit nidings-vitne spottar det som rett er, og munnen på gudlause gløyper urett.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Refsingsdomar er ferdige for spottaren og slag for ryggen på dårar.