< מִשְׁלֵי 19 >
טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
Bedre er en fattig som vandrer i ustraffelighet, enn en mann med falske leber, som tillike er en dåre.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
Også den som ikke bruker omtanke, går det ille, og den som er for snar på foten, treder feil.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
Menneskets egen dårskap ødelegger hans vei, men i sitt hjerte vredes han på Herren.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Rikdom skaper mange venner, den fattige blir skilt fra sin venn.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
Et falskt vidne skal ikke bli ustraffet, og den som taler løgn, skal ikke komme unda.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Mange smigrer for den gavmilde, og enhver er venn med den som er rundhåndet.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
Den fattiges frender hater ham alle; enda mere holder hans venner sig borte fra ham. Han jager efter ord som ikke er å finne.
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
Den som vinner forstand, elsker sitt liv; den som holder fast ved visdom, finner lykke.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
Et falskt vidne skal ikke bli ustraffet, og den som taler løgn, skal omkomme.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Vellevnet høver ikke for en dåre, enda mindre høver det for en træl å herske over fyrster.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
Et menneskes klokskap gjør ham langmodig, og det er hans ære at han overser krenkelser.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
En konges vrede er som løvens brøl, men hans yndest som dugg på urter.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
En uforstandig sønn er bare til ulykke for sin far, og en kvinnes tretter er et stadig takdrypp.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
Hus og gods er en arv fra foreldre, men en forstandig kvinne er en gave fra Herren.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
Dovenskap senker i dyp søvn, og den late skal hungre.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
Den som holder budet, holder sig selv i live; den som ikke akter på sin ferd, skal miste sitt liv.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
Den som forbarmer sig over den fattige, låner til Herren, og Herren skal gjengjelde ham hans velgjerning.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Tukt din sønn, for det er ennu håp; men la dig ikke drive til å drepe ham!
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
Den hvis vrede er stor, bør bøte; for dersom du hjelper ham, får du gjøre det atter og atter.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Hør på råd og ta imot tukt, så du kan bli vis til slutt!
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
Det er mange tanker i en manns hjerte, men Herrens råd skal få fremgang.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
Et menneskes miskunnhet er hans glede, og en fattig er lykkeligere enn en stormann som lyver.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
Herrens frykt fører til liv, og mett får en gå til hvile uten å bli hjemsøkt med ulykke.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
Den late stikker sin hånd i fatet, men fører den ikke engang tilbake til sin munn.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
Slå spotteren, så vil den uforstandige bli klok; vis den forstandige til rette, så vil han komme til innsikt og kunnskap.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
Den som bruker vold mot sin far og jager sin mor bort, er en dårlig, en skamløs sønn.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
Hold op, min sønn, med å høre på formaning, når du allikevel bare forviller dig bort fra kunnskaps ord!
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
Et ugudelig vidne spotter det som rett er, og de gudløses munn sluker urett.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Straffedommer er fastsatt for spotterne og pryl for dårers rygg.