< מִשְׁלֵי 19 >
טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
[Melior est pauper qui ambulat in simplicitate sua quam dives torquens labia sua, et insipiens.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
Ubi non est scientia animæ, non est bonum, et qui festinus est pedibus offendet.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
Stultitia hominis supplantat gressus ejus, et contra Deum fervet animo suo.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Divitiæ addunt amicos plurimos; a paupere autem et hi quos habuit separantur.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
Testis falsus non erit impunitus, et qui mendacia loquitur non effugiet.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Multi colunt personam potentis, et amici sunt dona tribuentis.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
Fratres hominis pauperis oderunt eum; insuper et amici procul recesserunt ab eo.] [Qui tantum verba sectatur nihil habebit;
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
qui autem possessor est mentis diligit animam suam, et custos prudentiæ inveniet bona.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
Falsus testis non erit impunitus, et qui loquitur mendacia peribit.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Non decent stultum deliciæ, nec servum dominari principibus.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
Doctrina viri per patientiam noscitur, et gloria ejus est iniqua prætergredi.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
Sicut fremitus leonis, ita et regis ira, et sicut ros super herbam, ita et hilaritas ejus.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
Dolor patris filius stultus, et tecta jugiter perstillantia litigiosa mulier.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
Domus et divitiæ dantur a parentibus; a Domino autem proprie uxor prudens.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
Pigredo immittit soporem, et anima dissoluta esuriet.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
Qui custodit mandatum custodit animam suam; qui autem negligit viam suam mortificabitur.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
Fœneratur Domino qui miseretur pauperis, et vicissitudinem suam reddet ei.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Erudi filium tuum; ne desperes: ad interfectionem autem ejus ne ponas animam tuam.
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
Qui impatiens est sustinebit damnum, et cum rapuerit, aliud apponet.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Audi consilium, et suscipe disciplinam, ut sis sapiens in novissimis tuis.
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
Multæ cogitationes in corde viri; voluntas autem Domini permanebit.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
Homo indigens misericors est, et melior est pauper quam vir mendax.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
Timor Domini ad vitam, et in plenitudine commorabitur absque visitatione pessima.]
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
[Abscondit piger manum suam sub ascella, nec ad os suum applicat eam.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
Pestilente flagellato stultus sapientior erit; si autem corripueris sapientem, intelliget disciplinam.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
Qui affligit patrem, et fugat matrem, ignominiosus est et infelix.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
Non cesses, fili, audire doctrinam, nec ignores sermones scientiæ.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
Testis iniquus deridet judicium, et os impiorum devorat iniquitatem.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Parata sunt derisoribus judicia, et mallei percutientes stultorum corporibus.]