טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
טֽוֹב־רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִֽיל׃ |
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
גַּם בְּלֹא־דַעַת נֶפֶשׁ לֹא־טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵֽא׃ |
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל־יְהֹוָה יִזְעַף לִבּֽוֹ׃ |
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵֽד׃ |
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵֽט׃ |
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵֽי־נָדִיב וְכׇל־הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּֽן׃ |
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
כׇּל ־ אֲחֵי־רָשׁ ׀ שְֽׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים (לא) [לוֹ־]הֵֽמָּה׃ |
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
קֹֽנֶה־לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא־טֽוֹב׃ |
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵֽד׃ |
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
לֹא־נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּֽי־לְעֶבֶד ׀ מְשֹׁל בְּשָׂרִֽים׃ |
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל־פָּֽשַׁע׃ |
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל־עֵשֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃ |
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
הַוֺּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּֽׁה׃ |
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהֹוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּֽלֶת׃ |
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָֽב׃ |
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו (יומת) [יָמֽוּת]׃ |
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
מַלְוֵה יְהֹוָה חוֹנֵֽן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ |
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
יַסֵּר בִּנְךָ כִּֽי־יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל־הֲמִיתוֹ אַל־תִּשָּׂא נַפְשֶֽׁךָ׃ |
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
(גרל) [גְּֽדׇל־]חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם־תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִֽף׃ |
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ |
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקֽוּם׃ |
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ וְטֽוֹב־רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָֽב׃ |
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
יִרְאַת יְהֹוָה לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל־יִפָּקֶד רָֽע׃ |
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם־אֶל־פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶֽנָּה׃ |
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּֽעַת׃ |
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
מְֽשַׁדֶּד־אָב יַבְרִיחַ אֵם בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּֽיר׃ |
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
חֲֽדַל־בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגוֹת מֵאִמְרֵי־דָֽעַת׃ |
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע־אָֽוֶן׃ |
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִֽים׃ |