< מִשְׁלֵי 19 >
טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
Ein Armer, der in Einfalt wandelt, ist viel besser als einer mit gezierter Rede, dazu dumm.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
Ausruhen ohne Grund ist auch nicht gut; doch wer sich überstürzt, tritt sicher fehl.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
Zerstört des Menschen eigene Torheit seinen Weg, so zürnt sein Herz dem Herrn.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Der Reichtum schafft stets neue Freunde; wer aber arm, von dem trennt sich sein Freund.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
Ein falscher Zeuge bleibt nicht ungestraft, und nicht entkommt, wer Lügen spricht.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Es buhlen viele um des Mannes Gunst, der geben kann; doch keinen Freund besitzt, wer selbst bedürftig.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
Den Armen mag von seinen Brüdern keiner; selbst seine Freunde bleiben fern von ihm. Wer Worten nachjagt, dem gereichen sie zu nichts.
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
Wer sich Verstand erwirbt, der liebt sein Leben, und wer Vernunft bewahrt, der findet Glück.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
Ein falscher Zeuge bleibt nicht ungestraft; wer Lügen vorbringt, geht zugrunde.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Wohlleben frommt dem Toren nicht, noch weniger dem Sklaven der Genuß.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
Langmut zeuget vom Verstande eines Menschen; das Übersehen der Verfehlung ist sein Ruhm.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
Des Königs üble Laune ist wie Knurren eines jungen Löwen; doch seine Huld, was Tau für Pflanzen.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
Ein Unglück für den Vater ist ein dummer Sohn; ein zänkisch Weib ist wie der Regen, der eindringt in ein Haus und draus vertreibt.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
Von seinen Vätern erbt man Haus und Gut; vom Herrn jedoch kommt ein verständig Weib.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
In tiefen Schlaf versenkt die Faulheit; ein Lässiger wird Hunger leiden.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
Wer Achtung vor Befehlen hat, bewahrt sein Leben; wer seine Pflicht vernachlässigt, wird mit dem Tod bestraft.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
Wer sich erbarmt des Armen, leiht dem Herrn, und seine Guttat lohnt er ihm.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Straf deinen Sohn! Dann gibt's noch Hoffnung. Bekümmre dich nicht um sein Weinen!
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
"Wer gar zu weit im Zorne geht, der muß es büßen." Im Gegenteil! Errette ihn und rett ihn immer wieder!
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Hör auf den Rat! Nimm an die Mahnung, auf daß du in der Zukunft weise seist!
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
Der Pläne in des Mannes Herzen mögen viele sein; der Plan des Herrn allein geht in Erfüllung.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
Beim Menschen ist begehrenswert Wohltätigkeit; doch besser ist ein Mensch, der nichts besitzt, als der, der lügenhaft verspricht.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
Zum Leben dient die Furcht des Herrn; der Hochmut murrt, daß nicht das Böse wird bestraft.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
Wenn seine Hand der Faule in die Schüssel steckt, so mag er sie zum Mund nicht bringen.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
Wenn du den Spötter schlägst, so kann der Dumme dadurch weise werden. Vermahnst du einen Klugen, kann er dadurch weise werden.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
Wer seinen Vater elend macht und seiner Mutter Herz durchbohrt, der ist ein Sohn, der schimpflich und erbärmlich handelt!
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
Mein Sohn, laß ab, auf Mahnungen zu hören, die nur geschehn, um gute Lehren in den Wind zu schlagen!
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
Des nichtswürdigen Zeugen spottet die Gerechtigkeit; der Trug verwickelt frevelhaften Mund in Widerspruch.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Bereit sind Schläge für die Spötter und Hiebe für des Toren Rücken.