< מִשְׁלֵי 19 >

טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל 1
Mieux vaut le pauvre qui marche dans son intégrité, Que l’homme qui a des lèvres perverses et qui est un insensé.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא 2
Le manque de science n’est bon pour personne, Et celui qui précipite ses pas tombe dans le péché.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו 3
La folie de l’homme pervertit sa voie, Et c’est contre l’Éternel que son cœur s’irrite.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד 4
La richesse procure un grand nombre d’amis, Mais le pauvre est séparé de son ami.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט 5
Le faux témoin ne restera pas impuni, Et celui qui dit des mensonges n’échappera pas.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן 6
Beaucoup de gens flattent l’homme généreux, Et tous sont les amis de celui qui fait des présents.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה 7
Tous les frères du pauvre le haïssent; Combien plus ses amis s’éloignent-ils de lui! Il leur adresse des paroles suppliantes, mais ils disparaissent.
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב 8
Celui qui acquiert du sens aime son âme; Celui qui garde l’intelligence trouve le bonheur.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד 9
Le faux témoin ne restera pas impuni, Et celui qui dit des mensonges périra.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים 10
Il ne sied pas à un insensé de vivre dans les délices; Combien moins à un esclave de dominer sur des princes!
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע 11
L’homme qui a de la sagesse est lent à la colère, Et il met sa gloire à oublier les offenses.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו 12
La colère du roi est comme le rugissement d’un lion, Et sa faveur est comme la rosée sur l’herbe.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה 13
Un fils insensé est une calamité pour son père, Et les querelles d’une femme sont une gouttière sans fin.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת 14
On peut hériter de ses pères une maison et des richesses, Mais une femme intelligente est un don de l’Éternel.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב 15
La paresse fait tomber dans l’assoupissement, Et l’âme nonchalante éprouve la faim.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) 16
Celui qui garde ce qui est commandé garde son âme; Celui qui ne veille pas sur sa voie mourra.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו 17
Celui qui a pitié du pauvre prête à l’Éternel, Qui lui rendra selon son œuvre.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך 18
Châtie ton fils, car il y a encore de l’espérance; Mais ne désire point le faire mourir.
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף 19
Celui que la colère emporte doit en subir la peine; Car si tu le libères, tu devras y revenir.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך 20
Écoute les conseils, et reçois l’instruction, Afin que tu sois sage dans la suite de ta vie.
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום 21
Il y a dans le cœur de l’homme beaucoup de projets, Mais c’est le dessein de l’Éternel qui s’accomplit.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב 22
Ce qui fait le charme d’un homme, c’est sa bonté; Et mieux vaut un pauvre qu’un menteur.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע 23
La crainte de l’Éternel mène à la vie, Et l’on passe la nuit rassasié, sans être visité par le malheur.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה 24
Le paresseux plonge sa main dans le plat, Et il ne la ramène pas à sa bouche.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת 25
Frappe le moqueur, et le sot deviendra sage; Reprends l’homme intelligent, et il comprendra la science.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר 26
Celui qui ruine son père et qui met en fuite sa mère Est un fils qui fait honte et qui fait rougir.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת 27
Cesse, mon fils, d’écouter l’instruction, Si c’est pour t’éloigner des paroles de la science.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און 28
Un témoin pervers se moque de la justice, Et la bouche des méchants dévore l’iniquité.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים 29
Les châtiments sont prêts pour les moqueurs, Et les coups pour le dos des insensés.

< מִשְׁלֵי 19 >