< מִשְׁלֵי 19 >
טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
Betere is a pore man, that goith in his simplenesse, than a riche man bitynge hise lippis, and vnwijs.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
Where is not kunnyng of the soule, is not good; and he that is hasti, in feet hirtith.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
The foli of a man disseyueth hise steppis; and he brenneth in his soule ayens God.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Richessis encreessen ful many freendis; forsothe also thei ben departid fro a pore man, whiche he hadde.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
A fals witnesse schal not be vnpunyschid; and he that spekith leesingis, schal not ascape.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Many men onouren the persoone of a myyti man; and ben frendis of hym that deelith yiftis.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
The britheren of a pore man haten hym; ferthermore and the freendis yeden awei fer fro hym. He that sueth wordis oonli, schal haue no thing;
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
but he that holdith stabli the mynde, loueth his soule, and the kepere of prudence schal fynde goodis.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
A fals witnesse schal not be vnpunyschid; and he that spekith leesyngis, schal perische.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Delices bicomen not a fool; nether `it bicometh a seruaunt to be lord of princes.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
The teching of a man is knowun bi pacience; and his glorie is to passe ouere wickid thingis.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
As the gnasting of a lioun, so and the ire of the king; and as deewe on eerbe, so and the gladnesse of the kyng.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
The sorewe of the fadir is a fonned sone; and roofes droppynge contynueli is a womman ful of chiding.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
Housis and richessis ben youun of fadir and modir; but a prudent wijf is youun propirli of the Lord.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
Slouth bringith in sleep; and a negligent soule schal haue hungur.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
He that kepith the comaundement of God, kepith his soule; but he that chargith not his weie, schal be slayn.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
He that hath mercy on a pore man, leeneth to the Lord; and he schal yelde his while to hym.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Teche thi sone, and dispeire thou not; but sette thou not thi soule to the sleyng of hym.
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
Forsothe he that is vnpacient, schal suffre harm; and whanne he hath rauyschid, he schal leie to anothir thing.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Here thou counsel, and take thou doctryn; that thou be wijs in thi laste thingis.
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
Many thouytis ben in the herte of a man; but the wille of the Lord schal dwelle.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
A nedi man is merciful; and betere is a pore iust man, than a man liere.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
The drede of the Lord ledith to lijf `of blis; and he `that dredith God schal dwelle in plentee, with outen visityng `of the worste.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
A slow man hidith his hond vndur the armpit; and putteth it not to his mouth.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
Whanne a man ful of pestilence is betun, a fool schal be wisere. If thou blamist a wijs man, he schal vndurstonde techyng.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
He that turmentith the fadir, and fleeth fro the modir, schal be ful of yuel fame, and schal be cursid.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
Sone, ceesse thou not to here techyng; and knowe thou the wordis of kunnyng.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
A wickid witnesse scorneth doom; and the mouth of vnpitouse men deuourith wickidnesse.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Domes ben maad redi to scorneris; and hameris smytynge ben maad redi to the bodies of foolis.