מִשְׁלֵי 19

1 טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל

Betere is a pore man, that goith in his simplenesse, than a riche man bitynge hise lippis, and vnwijs.

2 גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא

Where is not kunnyng of the soule, is not good; and he that is hasti, in feet hirtith.

3 אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו

The foli of a man disseyueth hise steppis; and he brenneth in his soule ayens God.

4 הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד

Richessis encreessen ful many freendis; forsothe also thei ben departid fro a pore man, whiche he hadde.

5 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט

A fals witnesse schal not be vnpunyschid; and he that spekith leesingis, schal not ascape.

6 רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן

Many men onouren the persoone of a myyti man; and ben frendis of hym that deelith yiftis.

7 כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה

The britheren of a pore man haten hym; ferthermore and the freendis yeden awei fer fro hym. He that sueth wordis oonli, schal haue no thing;

8 קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב

but he that holdith stabli the mynde, loueth his soule, and the kepere of prudence schal fynde goodis.

9 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד

A fals witnesse schal not be vnpunyschid; and he that spekith leesyngis, schal perische.

10 לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים

Delices bicomen not a fool; nether `it bicometh a seruaunt to be lord of princes.

11 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע

The teching of a man is knowun bi pacience; and his glorie is to passe ouere wickid thingis.

12 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו

As the gnasting of a lioun, so and the ire of the king; and as deewe on eerbe, so and the gladnesse of the kyng.

13 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה

The sorewe of the fadir is a fonned sone; and roofes droppynge contynueli is a womman ful of chiding.

14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת

Housis and richessis ben youun of fadir and modir; but a prudent wijf is youun propirli of the Lord.

15 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב

Slouth bringith in sleep; and a negligent soule schal haue hungur.

16 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות)

He that kepith the comaundement of God, kepith his soule; but he that chargith not his weie, schal be slayn.

17 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו

He that hath mercy on a pore man, leeneth to the Lord; and he schal yelde his while to hym.

18 יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך

Teche thi sone, and dispeire thou not; but sette thou not thi soule to the sleyng of hym.

19 גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף

Forsothe he that is vnpacient, schal suffre harm; and whanne he hath rauyschid, he schal leie to anothir thing.

20 שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך

Here thou counsel, and take thou doctryn; that thou be wijs in thi laste thingis.

21 רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום

Many thouytis ben in the herte of a man; but the wille of the Lord schal dwelle.

22 תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב

A nedi man is merciful; and betere is a pore iust man, than a man liere.

23 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע

The drede of the Lord ledith to lijf `of blis; and he `that dredith God schal dwelle in plentee, with outen visityng `of the worste.

24 טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה

A slow man hidith his hond vndur the armpit; and putteth it not to his mouth.

25 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת

Whanne a man ful of pestilence is betun, a fool schal be wisere. If thou blamist a wijs man, he schal vndurstonde techyng.

26 משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר

He that turmentith the fadir, and fleeth fro the modir, schal be ful of yuel fame, and schal be cursid.

27 חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת

Sone, ceesse thou not to here techyng; and knowe thou the wordis of kunnyng.

28 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און

A wickid witnesse scorneth doom; and the mouth of vnpitouse men deuourith wickidnesse.

29 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים

Domes ben maad redi to scorneris; and hameris smytynge ben maad redi to the bodies of foolis.