< מִשְׁלֵי 19 >
טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | 1 |
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | 2 |
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | 3 |
The folly of a man spoils his ways: and he blames God in his heart.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | 4 |
Wealth acquires many friends; but the poor is deserted even of the friend he has.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | 5 |
A false witness shall not be unpunished, and he that accuses unjustly shall not escape.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | 6 |
Many court the favor of kings; but every bad man becomes a reproach to [another] man.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | 7 |
Every one who hates [his] poor brother shall also be far from friendship. Good understanding will draw near to them that know it, and a sensible man will find it. He that does much harm perfects mischief; and he that used provoking words shall not escape.
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | 8 |
He that procures wisdom loves himself; and he that keeps wisdom shall find good.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | 9 |
A false witness shall not be unpunished; and whoever shall kindle mischief shall perish by it.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | 10 |
Delight does not suit a fool, nor [is it seemly] if a servant should begin to rule with haughtiness.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | 11 |
A merciful man is longsuffering; and his triumph overtakes transgressors.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | 12 |
The threatening of a king is like the roaring of a lion; but as dew on the grass, so is his favor.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | 13 |
A foolish son is a disgrace to his father: vows [paid out] of the hire of a harlot are not pure.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | 14 |
Fathers divide house and substance to [their] children: but a wife is suited to a man by the Lord.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | 15 |
Cowardice possesses the effeminate [man]; and the soul of the sluggard shall hunger.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | 16 |
He that keeps the commandment keeps his own soul; but he that despises his ways shall perish.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | 17 |
He that has pity on the poor lends to the Lord; and he will recompense to him according to his gift.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | 18 |
Chasten your son, for so he shall be hopeful; and be not exalted in your soul to haughtiness.
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | 19 |
A malicious man shall be severely punished, and if he commit injury, he shall also lose his life.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | 20 |
Hear, son, the instruction of your father, that you may be wise at your latter end.
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | 21 |
[There are] many thoughts in a man's heart; but the counsel of the Lord abides for ever.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | 22 |
Mercy is a fruit to a man: and a poor man is better than a rich liar.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | 23 |
The fear of the Lord is life to a man: and he shall lodge without fear in places where knowledge is not seen.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | 24 |
He that unjustly hides his hands in his bosom, will not even [bring] them up to his mouth.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | 25 |
When a pestilent character is scourged, a simple man is made wiser: and if you reprove a wise man, he will understand discretion.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | 26 |
He that dishonors his father, and drives away his mother, shall be disgraced and shall be exposed to reproach.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | 27 |
A son who ceases to attend to the instruction of a father will cherish evil designs.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | 28 |
He that becomes surety for a foolish child will despise the ordinance: and the mouth of ungodly men shall drink down judgment.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | 29 |
Scourges are preparing for the intemperate, and punishments likewise for fools.