מִשְׁלֵי 19

1 טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל

Better [is] the poor that walketh in his integrity, than [he that is] perverse in his lips, and is a fool.

2 גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא

Also, [that] the soul [be] without knowledge, [it is] not good; and he that hasteth with [his] feet sinneth.

3 אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו

The foolishness of man perverteth his way: and his heart fretteth against the LORD.

4 הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד

Wealth maketh many friends; but the poor is separated from his neighbour.

5 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט

A false witness shall not be unpunished, and [he that] speaketh lies shall not escape.

6 רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן

Many will intreat the favour of the prince: and every man [is] a friend to him that giveth gifts.

7 כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה

All the brethren of the poor do hate him: how much more do his friends go far from him? he pursueth [them with] words, [yet] they [are] wanting [to him].

8 קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב

He that getteth wisdom loveth his own soul: he that keepeth understanding shall find good.

9 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד

A false witness shall not be unpunished, and [he that] speaketh lies shall perish.

10 לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים

Delight is not seemly for a fool; much less for a servant to have rule over princes.

11 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע

The discretion of a man deferreth his anger; and [it is] his glory to pass over a transgression.

12 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו

The king’s wrath [is] as the roaring of a lion; but his favour [is] as dew upon the grass.

13 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה

A foolish son [is] the calamity of his father: and the contentions of a wife [are] a continual dropping.

14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת

House and riches [are] the inheritance of fathers: and a prudent wife [is] from the LORD.

15 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב

Slothfulness casteth into a deep sleep; and an idle soul shall suffer hunger.

16 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות)

He that keepeth the commandment keepeth his own soul; [but] he that despiseth his ways shall die.

17 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו

He that hath pity upon the poor lendeth unto the LORD; and that which he hath given will he pay him again.

18 יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך

Chasten thy son while there is hope, and let not thy soul spare for his crying.

19 גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף

A man of great wrath shall suffer punishment: for if thou deliver [him], yet thou must do it again.

20 שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך

Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end.

21 רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום

[There are] many devices in a man’s heart; nevertheless the counsel of the LORD, that shall stand.

22 תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב

The desire of a man [is] his kindness: and a poor man [is] better than a liar.

23 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע

The fear of the LORD [tendeth] to life: and [he that hath it] shall abide satisfied; he shall not be visited with evil.

24 טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה

A slothful [man] hideth his hand in [his] bosom, and will not so much as bring it to his mouth again.

25 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת

Smite a scorner, and the simple will beware: and reprove one that hath understanding, [and] he will understand knowledge.

26 משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר

He that wasteth [his] father, [and] chaseth away [his] mother, [is] a son that causeth shame, and bringeth reproach.

27 חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת

Cease, my son, to hear the instruction [that causeth] to err from the words of knowledge.

28 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און

An ungodly witness scorneth judgment: and the mouth of the wicked devoureth iniquity.

29 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים

Judgments are prepared for scorners, and stripes for the back of fools.